גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

עצת יוסף (1)

ב.

עצת יוסף (2)

ג.

החכם עיניו בראשו

ד.

יוסף נבהל מבשורת הממשלה

ה.

שאלות בדברי ראב"ע

פרשת מקץ
שנת תשכ"א

חלום פרעה

בראשית פרק מא

א.  עצת יוסף (1)

פסוק ד'

"וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר
אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת"

רש"י:

ד"ה ותאכלנה: סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב.

רמב"ן:

ד"ה ותאכלנה הפרות: על פי דעתי הוא סימן, שיאכלו שני הרעב את שנות השבע, ומזה למד יוסף לאמר לפרעה (ל"ה) "ויקבצו את כל אכל השנים הטובות, והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב", כי ראה שהפרות והשבלים הטובות תבאנה אל קרב הרעות. ואיננה עצה, כי הליועץ למלך נתנוהו? רק בפתרון החלום אמר כן "ונשכח כל השבע" "ולא יודע השבע" (פסוק ל') – פתרון (כ"א) "ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע", כי ראה שלא היו באכילתן בריאות וטובות, רק היו להן למחיה (= עודף השובע לא יספיק להשמין את שנות הרעב אלא רק יספיק להחזיק אותן בחיים) אילו לא אכלו אותן, היו מתות בכחשיהן.
ולא כדברי רש"י, שאמר "ונשכח כל השובע" הוא פתרון הבליעה.

לדברי רש"י מעיר ר' אליהו מזרחי:

כי האכילה ואם היא מורה על היפוך המזון לעצם הניזון שהוא הויית הניזון, היא מורה גם על השחתת המזון שהוא השחתה והעלמה.
והרב ז"ל (= רש"י) סובר, שמה שהראו לו בחלומו, שאכלו הפרות הרעות את הטובות איננו בבחינת הויית הניזון, רק בבחינת השחתת המזון והעלמתו... 

1.

הסבר מהו ההבדל בין רש"י לרמב"ן בהסברת המובן המטפורי של "האכילה" ושל "הבליעה" כאן?

2.

התוכל לתת דוגמאות מן המקרא לשני שימושים מטפוריים בפועל 'אכל' ו'בלע'?

3.

התוכל להכריע בין דעת רש"י לדעת הרמב"ן לפסוקנו?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר