מנין הלויים
במדבר פרק ד, פסוקים כא - מט
| א. | מנין הלויים |
1. |
למה נמנו הלויים שנית (ד' א' והלאה עד סוף הפרק) והפעם מבן שלושים, אחר שכבר נמנו (ג' ט"ו) ואז נמנו מבן חודש ומעלה? |
| 2. |
אברבנאל, שואל: מה ראה מסדר הסדרים לעשות ראש הסדר הזה מבני גרשון ולא שם תחילת הסדר בענין בני קהת, שהוא היה הראשון שנזכר כאן במנין הלויים וגם לא בבני מררי. ויותר נכון היה להיות התחלת הסדר הזה בדיבור (ה' ב': צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה), והוא לא עשה כן, אבל השאיר מנין בני קהת בסדר 'במדבר' וגרשון ומררי בסדר 'נשא'. התוכל למצוא סיבה לדבר? |
| ב. | גיל המנויים |
"מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה"
פרק ד' פסוק כ"ג
"מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה"
פרק ד' פסוק ל'
"מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקְדֵם"
חולין כ"ד:
"מבן שלשים שנה" ולהלן הוא אומר (במדבר ח' כ"ד) "זאת אשר ללויים: מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבודת אהל מועד". הא כיצד? עשרים וחמש – ללמוד, ושלושים – לעבודה.
מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו בחמש שנים, שוב אינו רואה.
1. |
התוכל למצוא סעד בלשון הכתובים להבחנה זו לבין ביאה לעבודה לבין ביאה ללמוד? |
| 2. |
יש מן הפרשנים הסוברים שהבחנה זו היא שהשפיעה על מאמר חז"ל ידוע בפרקי אבות. איזהו המאמר? |
| ג. | שאלות ודיוקים ברש"י |
1) פסוק כ"ט ד"ה נשא את ראש בני גרשון גם הם: כמו שצויתיך על בני קהת, לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה. |
| ||||||
2) פסוק מ"ז ד"ה עבודת עבודה: הוא השיר במצלתיים וכינורות, שהיא עבודה לעבודה אחרת. ד"ה ועבודת משא: כמשמעו. |
|
| ד. | מנין הלויים - מדברי מדרשים |
1. |
במדבר רבה פרשת נשא ו' (א): (ד' כ"ב): "נשא את ראש בני גרשון": הדא הוא דכתיב (משלי ג') "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישווה בה". חכם קודם למלך ישראל. מת חכם – אין לנו כיוצא בו; מלך ישראל שמת – כל ישראל ראויין למלכות... כהן גדול קודם לנביא... נביא קודם למשוח מלחמה, משוח מלחמה קודם לסגן, סגן קודם לראש משמר, ראש משמר קודם לראש בית אב, ראש בית אב קודם לאמרכל, אמרכל קודם לגזבר, גזבר קודם לכהן הדיוט, כהן הדיוט קודם ללוי; לוי קודם לישראל, ישראל לממזר... אימתי? בזמן שכולן שווים. אבל אם היה ממזר תלמיד חכם, קודם לכהן גדול עם הארץ, שנאמר "יקרה היא מפנינים" אפילו מזה שנכנס לפני ולפנים (=לקודש הקדשים).
|
2. |
במדרש רבה ו' (ו): (ד' ל"ד): "ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי": מה צריך נשיאים כאן, והלא הקב"ה לא אמר לו למשה, שיהיו נשיאי ישראל עמו במנין הלויים? למה עשה כן?
|
3. |
במדבר רבה ו' (ח'): (ד' ל"ז) "אלה פקודי משפחות הקהתי": למה לא נאמר במנין הקהתים "בני קהת" כשם שאמור בבני גרשון ובני מררי? לפי שמניינם היה לשם טעינת הארון, צירף הקב"ה שמו עמהם, כדי שלא יכלו. ה"א בראשו ויו"ד בסופו, הרי י"ה. לאמור: י"ה יצילם ממיתה, לקיים מה שנאמר (תהלים ל"ג) "להציל ממות נפשם". מהו הרעיון המסומל בדבר המדרש התמוהים האלה? |
4. |
במדבר רבה ו' (י"א): (ז' מ"ח): "ויהיו פקודיהם שמונת אלפים וחמש מאות ושמונים": זו היא שאמרו: מנאם בפרט, מנאם בכלל, כאדם שיש לו חפצים נאים ומשובחים וחביבין עליו ביותר, מונה אותם בפרט, וחוזר ומונה אותם בכלל, מתוך ששמח בריבוי מניינם.
|
