הפטרה לשבת חזון

החוקר ד"ר ש"א לוינשטם, במאמרו של ישעיה א' (ספר אורבך, ירושלים תשט"ו, עמוד 28-27) גלה את המבנה הכיאסטי של הפסוקים כ"א-כ"ז ותיאר את מבנה הפסוקים כך:

השווה את שני הדימויים שבשני הפסוקים הבאים:

פסוק ט"ז

"רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי"

פסוק כ"ה

"וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ"

פסוק כ"א

"אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה"

המלבי"ם:

מצייר במליצתו כאילו איש פלוני אלמוני ראה את ירושלים זה מקרוב והיתה בתכלית הצדק והאמונה; ועתה בא שנית לתוכה וראה כי נהפכו כולם לרוע לה' ולאנשים, והוא מתפלא ושואל: איך נהיה השינוי הזה פתאום?

פסוק כ"ב

"כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם"

המלבי"ם:

הנביא משיב אל השואל המתפלא: "אל תדמה בנפשך שהיתה יציאה זו מן הצדק אל הרצח פתאום, לא כן הוא! כי כבר קדמו לנטות מן הדרך הישרה מעט מעט עד שמרעה אל רעה יצאו. כי כבר מימים רבים היו מערבבים סגים בכסף לרמות בהם, ועוד קודם לכן היו מוכרי המשקים המשכרים מערבים מים ביין לרמאות, כי היה זה עון קל בעיניהם ומזה יצאו מדחי אל דחי.

פסוק כ"ב

""כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם""

פסיקתא דרב כהנא איכה:

בראשונה היו משתמשים במטבעות של כסף, וכיון שרבו הרמאין התקינו שיהיו משתמשים במטבעות של נחשת ומחופין כסף.*
והיה חד מנהון אזיל לגבי צורפא והוה שמע קליה אמר לבר ביתיה (=היה אחד הולך אצל הצורף שמע קולו כשהוא אומר לבן ביתו): "איזיל, הנחש ליה" (=ערבב לו הרבה נחושת). אף איהו הוה אזיל למזבן חד קפים דחסר מן גו קפיליא (=אף הוא הלך לקנות לוג יין מבית ממכר יין) ושמע קליה אמר לבר ביתיה: "המהיל ליה!" (=שמע קולו של בעל בית היין אומר לבן ביתו: מהול לו את היין במים). הדא הוא דכתיב: "כספך היה לסיגים, סבאך מהול במים".

ראב"ע:

ד"ה כסף: דרך משל על השופטים ועל השרים, על כן אחריו "שריך סוררים", והטעם: המובחרים שבהם הם סיגים.

רד"ק:

ד"ה כספך: עושים גם מטבע שקר וחושבים בני אדם, כי כולו כסף – ויש בו סיגים, נחושת ובדיל והדומים להם ומחופה בכסף ומטעין בו בני אדם, וכן מוכרי יין – חושבים הקונים, שהם קונים יין חי, והוא מעורב במים.

ד"ה סבאך: הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים לשם ריקים ופוחזים וסובאים ומשתכרים שם.

שד"ל:

ד"ה כספך היה לסיגים וגו': דרך משל, כלומר: את שהיית מקדם ככסף צרוף וכיין טוב, נהפכת והיית סיגים ויין מזוג, אבל פירוש רש"י ורד"ק רחוק מאד ממעלת מליצת ישעיה, ולדעת ראב"ע הוא משל על השופטים... ונראה לי, שאם איננו רחוק שימשיל גדולי העיר לכסף, רחוק הוא, שימשיל אותם ליין...

------------------------------------------------------------------------------------

* רש"י, לפסוקנו:

שהיו עושים מעות נחשת ומצפין אותן בכסף להונות בהם.