הפטרה

שמואל ב, כ"ב פסוק ה' "כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי פסוק ו' חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת פסוק ז' בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱ-לֹהַי אֶקְרָא  וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי - בְּאָזְנָיו"

תהלים י"ח פסוק ה' "אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת   וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתוּנִי פסוק ו' חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי    קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת פסוק ז'  בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱ-לֹהַי אֲשַׁוֵּעַ יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי    וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו"

מדרש תהלים י"ח (י'):

מדבר בארבע מלכויות:
"חבלי מות" – במלכות בבל
"נחלי בליעל" – במלכות מדי ופרס
"חבלי שאול" – במלכות יון
"קדמוני מוקשי מות" - זו מלכות אדום.

ולמה נכפלות? כנגד מלכויות שהן כפולות:
"חבלי מות" – בבל וכשדים "נחלי בליעל" – מדי ופרס
"חבלי שאול" – יון ומוקדון
"קדמוני מוקשי מות" – ישמעאלים ואדום.

רבנן אמרו: ולמה כתוב בגלות ראשון ובגלות רביעי "מות"?
"חבלי מות" – "מוקשי מות"? זו החריבה בית ראשון וזו החריבה בית שני.
"בצר לי אקרא ה'" – בבבל
"ואל אלוהי אשוע" – במדי ופרס
"ישמע מהיכלו קולי" – ביון
"ושועתי לפניו תבוא באזניו" – באדום.

1.

במה סוטה מדרש זה מדרך הפשט, ומה המריצו לכך?

2.

התוכל להסביר למה רש"י – המסתמך הרבה על מדרש תהילים – אינו הולך כאן בדרך המדרש לא בפירושו לשמואל ולא בפירושו לתהילים?

3.

הידועים לך מדרשים על פסוקי תורה ונביאים ההולכים בדרך זו?

4.

השוה לדברי המדרש את דברי ספורנו בפרושו לתהלים: ד"ה אפפוני חבלי מות : במלחמת הארי והדב. ד"ה ונחלי בליעל : במלחמת גלית ופלשתים. ד"ה חבלי שאול : בהרדפת שאול. ד"ה מוקשי מות : הזיפים ודואג. האם דרך זו קרובה יותר לפשוטו של מקרא מאשר דרכו של המדרש – או לא?

פסוק ה'

"כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת"

רש"י:

ד"ה משברי-מות: כתרגומו: כאתרא דיתבא על מתברא, כן שם מושב האבנים שהאשה יולדת שם.

רד"ק:

ד"ה משברי מות: הן הצרות החזקות שהיה בהן קרוב למות, כמו בסלע המחלקות (שמואל א', כ"ג כ"ח).
ופירוש "משברי", כי הצרות שוברות את האדם באנחותיו ודאגותיו;
או פירושו על דרך משל כאילו אמר "גלי מות", כי הגלים החזקים נקראים משברים, כמו שאמר (תהלים מ"ב ח') "כל משבריך וגליך עלי עברו". ונקרא הגל כן, לפי שהוא נשבר בתנועתו החזקה.
ויונתן פירש שהיה בצרה כאשה יושבת על משבר והיא מסוכנת.

פסוק ז'

"בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱ-לֹהַי אֶקְרָא"

רש"י, (בשמואל):

ד"ה בצר לי אקרא ה' וישמע: כך דרך לשון הוה מדבר לשון עבר ולשון עתיד בפעם אחת.

רש"י, (בתהלים):

ד"ה בצר לי אקרא: אני הייתי קורא אל ה' תמיד.

 השוה

שמואל ב' כ"ב פסוק י"ז "יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים פסוק י"ח יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי"

תהלים ס"ט ט"ו "הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה אִנָּצְלָה מִשֹּׂנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם"

שני המקומות משתמשים באותו דימוי. הסבר מה ההבדל ביניהם בשימוש שהם משתמשים בדימוי הזה!

 השוה

פסוק י"ח

"מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי"

רש"י:

כי אמצו: כאשר אמצו.

המאירי:

כלומר: אף על פי שאמצו ממני.

שמואל ב' כ"ב כ"ו-כ"ז	תהלים י"ח
פסוק כ"ו  "עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם	פסוק כ"ו "עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד  עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם
פסוק כ"ז עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל"	פסוק כ"ז  עִם נָבָר תִּתְבָּרָר   וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל"

ויקרא רבה פרשת שמיני (ה)  (וגירסה דומה במדרש תהלים):

...ר' יהודה פתר קרא באברהם אבינו, בשעה שבא עם הקב"ה בחסידות, אף הקב"ה בא עמו בחסידות, ובשעה שבא עם הקב"ה בתמימות, אף הקב"ה בא עמו בתמימות, ובשעה שבא עם הקב"ה בעקמנות אף הקב"ה בא עמו בעקמנות, ובשעה שהתברר על עסקיו, אף הקב"ה ברר לו עסקיו.
ואימתי בא עמו בחסידות? בשעה שאמר (בראשית י"ח ג') "אל תעבור מעל עבדך". מה כתיב תמן? (בראשית י"ח כ"ב) "ואברהם עודנו עומד לפני ה'". אמר ר' סימון: תיקון סופרים הוא זה? שכינה היתה ממתנת לו. (עד שנפנה מן המלאכים – כן במדרש תהלים).
ואימתי בא בתמימות? בשעה שאמר (בראשית י"ח כ"ח) "אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה". מה כתיב? "ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה".
אימתי בא בעקמנות? בשעה שאמר (בראשית ט"ו ב') "ואנכי הולך ערירי". מה כתיב תמן? "לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך".       

במדרש תהלים וכן בהגהת מקומו על פי הרש"ש:

אימתי בא בעקמנות: בשעה שאמר (ט"ו ח') "במה אדע כי אירשנה?" מה כתיב תמן? "ידע תדע כי גר יהיה זרעך..."

                                          (ונראה שגירסה זו עיקר).

אימתי נתברר על עסקיו? בשעה שאמר (בראשית ט"ו ח') "במה אדע כי אירשנה?" מה כתיב תמן? "ידע תדע כי גר יהיה זרעך".

1.

במה סוטה המדרש הזה ממשמעו של הפסוק – מכל כיוונו של הפסוק?

2.

מה כוונת הדרשן בהוציאו פסוקים אלה ממשמעותם?