המשל הרביעי
במדבר פרק כד, פסוקים יז - יח
א. | "וקם שבט מישראל" |
"דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל"
רש"י:
ד"ה וקם שבט: מלך רודה ומושל.
ד"ה וקם שבט: גם הוא לשון כוכב שהולך ונמשך דרך הלוכו אל מקום המזל ודומיא ד"כוכבא דשביט" (ברכות נח ע"ב)...
1. |
לאיזה מן ה"שבטים" בפסוקים הבאים יש להשוות את השבט לפסוקנו אם נקבל את פירושו של רש"י: "כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט" "הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי" "וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו" "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל" "שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי" "שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ" "יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ וְאֵמָתוֹ אַל תְּבַעֲתַנִּי" |
2. |
מהי מעלתו ומהו חסרונו של פירוש ר' יוסף בכור שור? |

ב. | "...ומחץ פאתי מואב..." |
"דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב..."
כד יקום מלכא מיעקב ויתרבא משחיא מישראל ויקטול רברבי מואב... (=שליטי מואב, שרי מואב).
רש"י:
ד"ה ומחץ פאתי מואב: התרגום מפרש קיצור העברי "ויקטול וכו'".
1. |
מה הביא את התרגום לפרש "פאתי" – רברבי? |
2. |
איך אפשר לפרש מילה זו באופן אחר בהסתמך על נחמיה ט' כ"ב? |
3. |
בעל תועפות ראם תמה על דברי רש"י הנ"ל: זו הלשון צריך ביאור, דהא התרגום לא הוסיף שום דבר על הקרא ואיך אמר רש"י: "התרגום מפרש קיצור העברי"? התוכל למצוא ביאור לדברי רש"י אלה? |

ג. | "וקרקר כל בני שת" (1) |
"וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת"
וישלוט בכל בני אנשאי.
רש"י:
לשון קורה, כמו (מלכים ב' י"ט) "אני קרתי ושתיתי", (ישעיה נ"א) "מקבת בור נקרתם", (משלי ל') "יקרוה עורבי נחל".
כמו (ישעיה כ"ב ה') "מקרקר קיר", והטעם: הורס הקיר, כמו (ישעיה י' ל"ג) "מסעף פארה במערצה".
1. |
הסבר – מה פירוש המילה לפי דעת רש"י ומה הוכחתו משלושת הפסוקים (במלכים, בישעיה, במשלי) והלא בכל אחד מפסוקיו פועל משורש אחר? |
2. |
מהי ההוכחה שמביא ראב"ע מישעיה י' ל"ג? |
3. |
כיצד הגיע תרגום אונקלוס לפירושו "ישלוט" – מה עניינה אצל מלת "קרקר"? |

ד. | "וקרקר כל בני שת" (2) |
"וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת"
רש"י:
ד"ה כל בני שת: כל האומות, שכולם יצאו משת בנו של אדם הראשון.
בני שת: כמו בני אדם, כי הוא העיקר, כי נח מבני בניו היה, ויאמר היצחקי* כי פירושו על בני עמון גם מואב, והטעם כפול: גם אמר שהוא מגזרת (ישעיה כ', ד') "וחשופי שת" רמז לבנות לוט. והוא רחוק בעיני, כי ה"שת" הוא האחור שהוא כמו היסוד, כמו (תהלים י"א, ג') "כי השתות יהרסון". ורבים פירשו "כל בני שת" מגזרת "כי השתות" והטעם כי מהרס המדינות ואיננו רחוק.
הבאור, (אחרי הביאו פירוש רש"י הנ"ל):
ויש להפליא עליו (על רש"י שפירש שה"כוכב" על דוד המלך נאמר) ולא מצאנו שדוד נלחם עם שאר העובדי כוכבים, רק עם שכני ארץ ישראל והם עמון ומואב ואדום ועמלק ופלשתים וארם. ואם כי גם הרמב"ן פירש כן, יתכן זה לפי דעתו שכוונת הנבואה הזאת על המלך המשיח, אמנם לפי דעתי, גם אם כוונתה על מלך המשיח, היכן מצאנו שיהרס כל בניני המדינות, ללא צורך וללא תועלת לנו? כי אין אנו מקוים לרשת לנו רק ארץ ישראל שהיא ידועה לנו מאבותינו, והיא ארץ שבעת עממים הידועה בגבוליה ומצריה, ועוד נוסף ארץ של העמים אשר הבטיח ה' לאברהם, והם קני קניזי קדמוני, ולפי קבלת חז"ל רק ארצות אדום עמון ומואב הסמוכים אל ארץ ישראל. אף אם יצטרך המשיח להלחם עם יושבי הארץ הזאת, לא יתאוה לרשת משכנות לא לו, לילך בארצות רחוקות להרוס טירותם ולשחית מבצריהם.
ואף כי יחזקאל נתנבא על המלחמה הגדולה והעצומה אשר תהיה לו עם חיל גוג, אשר יאספו אליו המון עמים רבים, הנה המלחמה הזאת לא תהיה רק בארץ ישראל כי יצבא על ירושלם כמפורש ביחזקאל ושם יפלו. ולמה יצטרך ללכת לארצותם להשחית חומותיה כאשר יורה מליצת "וקרקר כל בני שת" שהוא ענין הריסת הקירות והחומות?
ואדרבא, מצאנו בנבואת ישעיה גודל השלום אשר יהיה אפילו בין האומות בימיו... ואם העובדי כוכבים לא יתעוררו הם להלחם זה עם זה, רק יבואו אליו וישאלוהו משפט צדק, "קרבת אלוקים יחפצון", מכל שכן שלא יעורר הוא מלחמה עליהם בחינם...
לכן נראה לי לפרש כדעת המפרשים מלת "שת" מלשון (תהלים י"א ג') "כי השתות יהרסון" ופירש "יסודות החומות". ותהיה מילת "בני" לפי דעתי מלשון "בנין" ופרושו שיהרס הבנינים החזקים עד היסוד בהם ושב על מואב הנזכר לפני זה, שילחם עליו, בין שיבואר על דוד שמצאנו שנלחם עד מואב, ובין על מלך המשיח אשר ילחם עליו, כי ישראל תחשב ארצו, כפי קבלת חז"ל על קיני קניזי קדמוני.
ואל תתמה על ביאור מלת "בני" – בנייני, כי כן תרגם אונקלוס (בראשית מ"ט) "בני אתונו" – "יבנון היכלי", מלשון בנין, כי משקלי השמות משתנים מאד, ואינם שומרים תמונתם כמשקל הפעלים, ובפרט במליצות הנבואיות.
ד"ה כל בני שת: "שת" משורש "שאת" כמו (איכה ג' ט"ז) "השאת והשבר" ובלא אלף מצאנו (איוב מ"א י"ז) "משתו יגורו אלים". והנה בני שת ענינו "בני שאון" כמו שכתב ירמיהו (פ"ח מ"ה) "ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון". וכבר היה מי שחשב שירמיהו היה קורא בתורה "וקדקד" בדל"ת, לא "וקרקר" ברי"ש; ואם באנו לידי כך, יותר היה לנו לומר כי טעות סופרים נפלה בירמיהו ושצריך לקרא 'וקרקר בני שאון'. כי טעויות אחרות נפלו בירמיהו, ואין ספק כי יותר נזהרים הסופרים בהעתקת ספר תורה מבהעתקת ספר ירמיהו. אבל אין אנו צריכים לכך, כי ידוע היא דרכו של ירמיהו, שהיה לוקח לשונות מן הנביאים אשר היו לפניו והיה מחליף כה וכה קצת מלותיהם.
בוצר עוללות, (הערות והוספות ל"באור" נתיבות השלום מאת יוסף ושמעון סאגטא):
ד"ה וקרקר: יש אומרים שהוא מלשון קיר והוראתה השחתת הקיר כמו (ויקרא ד' י"ג) "ודשנו את המזבח" וכמו (שמות י"ג י"ג) "וערפתו". ואולם הנכון שהוראתו הראשונה חפירה ועקירה מן השורש. ד"ה שת: י"א שהיא תמורת "שאת", היינו "בני שאון" שנאמרו בירמיהו (מ"ח מ"ה), וטעמו בני חיל ההומים בקול רעש והמיה"...
1. |
כמה פירושים שונים ניתנו לעיל ל"בני שת"? |
2. |
מהי מעלתו של פירוש רש"י וראב"ע? |
3. |
מהי טענתו של בעל הבאור על פירושם? |
4. |
לשם מה נעזר בעל "בוצר עוללות" בפירושו למלת "וקרקר" בפסוקים מויקרא ד' ומשמות י"ג? |
------------------------------------------------------------------------------------
* היצחקי - אין כוונתו לרש"י הנקרא בפירושו ר' שלמה, אלא הוא פרשן ספרדי המובא גם בהקדמת הראב"ע לפירוש התורה וגם בפרשת וישלח בשם יצחקי המהביל - בשם גנאי.

ה. | "וקרקר כל בני שת" (3) |
"וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת"
רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית):
"קרקר" משרש קיר – הריסת הקירות. "בני שת" – כל באי עולם שלאחר המבול, שכן כולם בני נח האחרון לצאצאי שת. ויהיה טעמו: הכוכב הדורך מיעקב – ישראל, המוליך את שבט – שרביט המושל, ישבר שערי מואב וימגר חומות כל העמים, כלומר: בפני כחה של תורת ישראל המורה לעמים את הדרך היחידה לקראת הישע – תהיה כאין וכאפס הסתגרותו של מואב במבצריו. גאות היבדלותו תיבטל ובני אדם יזנחו "חומותיהם": לא ישימו עוד מבטחם בתגבורת הכח החמרי, ולא יעריצוהו עוד כמחסה וכמגן.
זה משיח, שיהרס הליכות כל בני שת; ואין הכונה כל אומות העולם, אלא הן המה ביחוד עובדי אלילים, באשר בני שת, היינו בדור אנוש, הוחל לקרא בשם ה'. וביאר הרמב"ם בהלכות ע"ז פרק א' שאז טעו לחשוב כי עזב ה' את הארץ ומסר לכוכבים ומזלות, ומזה יצאה עבודת האלילים, וניבא שמשיח יהרס הליכות אלה והאלילים כליל יחלוף (עיין ישעיה פרק ב')...
1. |
במה שונים שני פירושים אלה מכל אלה שהבאנום לעיל? |
2. |
במה שונים שני אלה זה מזה? |