הברכה לכלל ישראל

אברבנאל:

וכוונתי בפירוש הכתובים הוא שאחרי שאדון הנביאים בירך השבטים בפרט ראה עוד לכלול ברכותיהם ולהוכיח מי הוא הפועל אותם, וראה שהברכות אשר זכר כולם השתרגו עלו לשלשה מיני ברכות:
האחת: גבורת השבטים בנצחון האויבים וכבוש ארצם...
המין השני הוא מברכת הארץ בפירותיה ותבואותיה דשנותם ושלמותם...
והמין השלישי הוא בדבקות אלוהי ובעניינים הרוחניים...
ולכן אחרי זכרון הברכות הפרטיות כללן באמרו שכולם הן נשפעות מהשם יתברך.

פסוקים כ"ו-כ"ז

"אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד"

רש"י:

ד"ה אין כאל ישורון: דע לך ישורון שאין כאל בכל אלוהי העמים ולא צורך צורם.

ד"ה רוכב שמים: הוא אותו אלוה שבעזרתך ובגאותו הוא רוכב שחקים.

ד"ה מעונה אלוהי קדם: למעון הם השחקים לאלוהי קדם, שקדם לכל אלוהים וברר לו שחקים לשבתו ומעונתו, ומתחת מעונתו כל בעלי זרוע שוכנים.

ד"ה זרועות עולם: סיחון ועוג ומלכי כנען שהיו תוקפו וגבורתו של עולם לפיכך על כרחם יחרדו ויזופו וכחם חלש מפניו; לעולם אימת הגבוה על הנמוך. והוא שהכח והגבורה שלו יגרש מפניך אויב ויאמר לך השמד.

ד"ה מעונה: כל תיבה שהיא צריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה.

פסוק כ"ז

"מְעֹנָה אֱ-לֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם"

ראב"ע:

דע, כי "מעון" כמו סוכה, והעד (תהלים ע"ו) "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" ורבים כן. והטעם כי מעונה שלך הוא אלוהי קדם כמו (תהלים צ"א ט') "עליון שמת מעונך" (תהלים צ' א') "מעון אתה היית לנו". ולעולם המעון למעלה על החוסה בו והמקום למטה.
ומתחת זרועות עולם: שיתמכו אותך. וטעם "עולם שכן יהיו נצח ולא תחלשנה, והמעון שלך לא יסור כי הוא "אלוהי קדם'", והטעם קדמון שאין לו ראשית ואחרית. וטעם "ראשית ואחרית" כנגד הנבראים.

פסוק כ"ז

"מְעֹנָה אֱ-לֹהֵי קֶדֶם"

בראשית רבה ס"ח (ט):

(בראשית כ"ח י"א) "ויפגע במקום" ר' הונא בשם ר' אמי אמר: מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקורין אותו "מקום"? שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו. מן מה דכתיב (שמות ל"ג) "הנה מקום אתי" הוי: הקב"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו.
אמר רבי יצחק בן חלפתא: כתיב (דברים ל"ג) "מעונה אלוהי קדם". אין אנו יודעים אם הקב"ה מעונו של עולמו ואם עולמו מעונו? מן מה דכתיב (תהלים צ') "ה' מעון אתה" הוי: הקב"ה מעונו של עולמו ואין עולמו מעונו.
אמר רבי  אבא בר יודן: לגיבור שהוא רוכב על הסוס וכליו משופעים אילך ואילך. הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס, שנאמר (חבקוק ג') "כי תרכב על סוסך".

העמק דבר:

מעונה אלהי קדם: עתה יבאר כח ישורון בענין הגנה ומלחמה עם אומות העולם. והקדים דישורון הם מעונה של אלוהי קדם. וכינוי של "אלוהי קדם" מבואר על פי מדרש בראשית רבה: מתחילה עלה בדעתו יתברך להשכין שכינתו למטה, אלא שעל פי חטא אדם עלה לרקיע השני, וע"י חטא קין עלה לרקיע השלישי וכן בדור אנוש והלאה, עד שעלה לרקיע השביעי. ומשבא אברהם אבינו התחיל להוריד שכינתו, וכן ביצחק וכן ביעקב עד שניתנה תורה לישראל ואז אפילו (תהלים ס"ח) "סוררים – לשכון יה אלוהים".
ונמצא שמעת ברית שמים וארץ היה הרצון שיהא מעונתו בארץ, משום הכי אמר הכתוב, אשר ישורון המה מעונה של אלוהי קדם. ו"קדם" שגם אז עלה במחשבה שיהא אומה ישראלית בם יהא המעונה.
וכינם בלשון "מעונה" שמשמעו דירה קבועה אבל לא ביתו ממש אלא כמו דר בקביעות שלא בביתו.
ומתחת זרועות עולם: לא מבעי בשעה שישראל בחי' ובמלוכה בפני עצמם, אלא אפילו בשעה שהם תחת מלכויות, שהן המה זרועות עולם, מכל מקום השכינה שורה בישראל.

פסוק כ"ז

"מְעֹנָה אֱ-לֹהֵי קֶדֶם"

אבן כספי, טירת כסף:

כטעם (ישעיה ס"ו) "השמים כסאי והארץ הדום רגלי"