נאום ה'

שמות פרק ו, פסוקים ב - ט

הערה: לפסוק ג' בפרקנו ולבעיה המיוחדת הקשורה בו עיין גיליון וארא תש"ו,

שהוקדש כולו לפסוק זה בלבד.

פסוק ב'

"וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו
אֲנִי ה'"

פסוק ג'

"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי
וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"

פסוק ד'

"וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן
אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ"

פסוק ה'

"וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם
וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי"

פסוק ו'

"לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
אֲנִי ה'
וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם
וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם
וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים"

פסוק ז'

"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם
וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם
הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם"

פסוק ח'

"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב
וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה
אֲנִי ה'"

הסבר מהו מבנה הנאום הזה, חלק אותו לפסקאות.

שם ה' חוזר ונשנה בפסוקים אלה ארבע פעמים, מה תפקידה של חזרה זו?

למה חוזרים פסוקים אלה פעמיים על שמות האבות?

מהו תפקידם של ריבוי הווי"ן בפסוקים ו'-ז'?

מה הן "ארבע לשונות של גאולה", שעליהן אמרו שארבע כוסות הותקנו כנגדם?

אמרו על פרשה זו (ב'-ח') שהיא מדברת על עבר, על הווה, על עתיד קרוב ועל עתיד רחוק. הסבר כיצד?

שאלה קשה שאלה קשה ביותר