אלדד ומידד

במדבר פרק יא, פסוקים טז - כט

פסוק י"ז

"וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם"

במדבר רבה ט"ו, (י"ט):

...ואם תאמר: הזקנים שהיתה נבואתן משל משה, שמא חסר משה מנבואתו כלום? לאו! למה הדבר דומה? לנר שהיה דולק, והדליקו ממנו כמה נרות, ואור דליקתו לא חסר; אף כאן משה משלו לא חסר כלום, שנאמר (דברים ל"ד) "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה".

רש"י:

למה משה דומה באותה שעה? לנר שמונח על גבי מנורה, והכל מדליקין הימנו, ואין אורו חסר כלום.

השווה דברי המדרש הנ"ל לדברי המדרש הבאים:

במדבר כז', י"ח-כ':

"קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ ... וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו... וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו"

במדבר רבה כ"א:

"ונתת מהודך" – כמערֶה מכלי אל כלי.

א.

הסבר, מה ראו חז"ל להשתמש במקומנו במשל המדליק נר מנר, ואילו במתן ההוד ליהושע השתמשו במשל המערֶה מכלי אל כלי.

ב.

מה ההבדל בסגנון הדברים בין המדרש לבין דברי רש"י?

פסוק כ"ה

"וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ"

אבן כספי, משנה כסף:

"ויתנבאו" – הנה השיגו אלה עלה אחד מסעיף הנבואה אשר למשה, וגם זה העלה הקטן נאבד מהם תיכף בהיפרד המעמד הזה – אבל נשאר להם מסעיפי משה, שידעו ידיעת מה בהנהגת האומה, ועזבו (=עזרו, מלשון "עזב תעזב עמו") למשה בזה, והוא היה עליהם, וזהו בית דין של שבעים ואחד, והאחד הוא הנשיא הגדול.

מה הקושי בעניין הזקנים אשר רצה ליישב?

שאלה קשה שאלה קשה ביותר