חטאו של דור המדבר

שתי תשובות ניתנות בספר עקדת יצחק, לחטאו של דור המדבר (לא של המרגלים), ואלה דבריו:

לא רצו בארץ חמדה, משום דמאיסא עליהם... ומיאוס הארץ היא העניין אשר עמד עלינו לכלותנו בכל הדורות, ובעבורו גלינו מעל ארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו והיינו חרפה לשכננו, לעג וקלס לסביבותינו, ואין שום מבוא לשוב אל שלמותנו כי אם בשובנו אליה

ובמקום אחר:

ומה חורי האף הגדול הזה אשר עלה לפניו יתעלה בגזור עליהם גזרה, לא יוכלו כפרהּ, כי לכאורה מה איכפת ליה לקדוש ברוך הוא, אם ימאסו בארץ טובה ארץ זבת חלב ודבש, והלוא היא עיקר הטובות הזמניות? אלא שהאמת הברורה היא כי לא אותה מאסו, אבל עזבו את ה', ניאצו את קדוש ישראל, השם נפשם בחיים המוגבלים והמאושרים, המסורים להם על ידי התורה; וזאת הארץ הקדושה, אשר שני העניינים יחד הם מדרגות הסולם לעלות... ונזורו אחור ממעלת אלו החיים הנפשיים, כמו שאמרו בפיהם "לא נוכל לעלות", כי אין חפצם לעלות לרשת ארצות החיים, ואמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה", כי היא דרך ירידה אל ארץ לא מטוהרה...

פסוק ג'

"וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז"

בעל עקדת יצחק:

"ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב" לרשת אחוזת נחלה לנשינו וטפנו. יעזוב אותנו במדבר הזה! ואם יסתכנו בכאן הנשים והטף לפני מלכי אלו הארצות, שיבואו עלינו, נשינו וטפנו יהיו לבז, ולא נחוש להם ונבחר בזה מאשר ניפול בחרב לרשת משכנות לא לנו. וכאשר נעשה חשבון כל החשבונות והצדדים שבכאן, נמצא שטוב מזה לשוב מצרימה, ויהיה השעבוד להם בחירת הרע במיעוטו.

פסוק ו'

"וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם"

אור החיים:

כי יאמר האומר: מי אתם יהושע וכלב לעשות מעשה זה – קריעת בגדיכם – מה שלא עשו כל גדולי ישראל? (הכוונה למשה ואהרן והזקנים) ואמר הטעם, כי לא היה זה לצד שהחשיבו עצמן יותר מכל גדולי ישראל, אלא לצד היותם מן התרים, שתרו אותה וראו מעלתה. גם נתכוון בזה לומר, כי נתכוונו בקריעתם זו להרעישם, לומר: "אלו תרו את הארץ וקרעו בגדיהם על מאיסתה בעיני ישראל!" ועל כן יכחישו דברי המרגלים.

פסוק ט'

"כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם"

ראב"ע:  

ד"ה כי לחמנו הם: נאכלם כלחם וכן (בתהלים י"ד) "אוכלי עמי אכלו לחם".

ד"ה סר צילם: כי הגיבור אם אין לו מגן שיגן עליו ויהיה צל לו – לבו ירא.

אברבנאל:

לחמנו הם סר צילם: הוא מליצה נכבדת שהיו כנענים כמו המן – לחמם של ישראל – כאשר סר הצל מעליו, בעלות השמש "וחם השמש ונמס" (שמות ט"ו), כן יהיו יושבי הארץ.