פסוק י"ט
"וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן"
פסוק כ'
"וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ"
נדרים ל"ב ע"ב:
אמר ר' זכריה משום ר' ישמעאל: ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם, שנאמר "והוא כהן לאל עליון", כיוון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם... אמר לו אברהם: "וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו?!" מיד נתנה לאברהם, שנאמר (תהלים ק"י) "נאום ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך", ובתריה (= ואחריו) כתיב: "נשבע ה' ולא ינחם: אתה כהן לעולם, על דברתי מלכי צדק"...
ראב"ע:
ד"ה והוא כהן: כדברי המתרגם ארמית (אונקולוס: והוא משמש קדם אל עלאה) וכן כל "כהן", והעד (שמות כ"ח) "וכהנו לי".
ופירוש (תהלים ק"י) "על דברתי מלכי צדק" בספר תהלות, כי כהוגן דיבר ויפה עשה שברך אברם בתחילה, בעבור שהתנדב להושיע אשר נשבו, ואחר כך אמר: וברוך השם שעזרו ונתן צריו בידיו.
| 1. |
מה ההבדל בין דברי הגמרא לדברי ראב"ע בהערכת מלכי צדק? |
| 2. |
כיצד מפרשת הגמרא את המילים בתהלים "על דברתי מלכי צדק" ומה משמעות היו"ד של "דברתי"? |
פסוק י"ט
"בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ"
רש"י:
ד"ה קונה שמים וארץ: כמו (תהלים קמ"ו) "עושה שמים וארץ": ע"י עשיתן קנאן להיות שלו.
רמב"ן:
ד"ה והוא כהן לאל עליון: ... ומלכי צדק לא הזכיר ה' אבל אברם אמר "ה' אל עליון קונה שמים וארץ", כתב רש"י: "קונה כמו עושה, ע"י עשיתן קנאן להיות שלו", ואלה שני פנים הם: ואולי כן הדבר שיבוא לו קנין בענין העשיה וכן (תהלים קל"ט) "כי אתה קנית כליותי", שיכפול "תסוכני בבטן אמי", וכן (דברים ל"ב) "הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך", כי הלשון יאמר "קנין" בעשיה, וההפך (בראשית י"ב) "הנפש אשר עשו בחרן".
והנכון מה שאמר עוד: "קנאן להיות לו", כי כל אשר לאדם יקרא "קניינו" ויקרא הצאן "מקנה" בעבור היותו עיקר רכוש האדם. ולשון חכמים "המגביה מציאה לחברו קנה חברו", ... וכן בכל מקום תבוא להם במקום "זכיה", כלומר שהוא שלו.
| 1. |
לפי דעת הרמב"ן יש בדברי רש"י שני פירושים שונים למושג "קונה" ("ואלה שני פנים") מהם שני הפרושים? |
| 2. |
במה מסייעים הפסוקים תהלים קל"ט י"ג; דברים ל"ב ו'; בראשית י"ב ה'; לפירוש הראשון שבדברי רש"י? |
| 3. |
מדוע מעדיף הרמב"ן את הפירוש השני למילה "קונה" על הראשון?
(שים לב: מה בין אמונת מלכי צדק לבין אמונת אברם?) |
פסוק י"ט
"בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ"
בראשית רבה מ"ג ו':
... אמר רבי יצחק: היה מקבל את העוברים ואת השבים ומשהיו אוכלין ושותין, היה אומר להם: "ברכו!", והם אומרים לו: "מה נאמר?" והוא אומר להם: "אמרו: ברוך אל עולם שאכלנו משלו".
אמר לו הקב"ה: אני לא היה שמי ניכר לבריותי והכרת אותם בבריותי, מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עמי בברייתו של עולם.
הדא הוא דכתיב: "קונה שמים וארץ".
| 1. |
במה שונה המדרש בתפישת פסוקנו מן הפירושים דלעיל? |
| 2. |
הניתן להוכיח בעזרת פסוק כ"ב, שאין פירושו של המדרש פשוטו של מקרא? |
פסוק כ"א
"תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ"
פסוק כ"בג
"... אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם"
נדרים ל"ב:
אמר רבי יוחנן: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים? מפני שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר "תן לי הנפש".
מדרש אגדה:
"הרימותי ידי... ולא תאמר..." אותה שעה קידש אברהם שמו של הקב"ה, שלא יחשוב מלך סדום, שעל ידי ממון עשה אברהם מלחמה עם ארבעה המלכים; ולא עשה מלחמה אלא להציל את לוט ואת רכושו שהיה בן אחיו.
|
הסבר, כיצד נידון אותו מעשה ע"י דעה אחת כראוי לעונש חמור וע"י דעה שניה כקידוש השם? |
פסוק כ"ג
"וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם"
רש"י:
שהקב"ה הבטיחני להעשירני, שנאמר (י"ב ב') "ואברכך".
|
מה קשה לרש"י ומה תיקן בדבריו אלה? |
ישעיה,
פרק מ"א פסוק ב'
"מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח" |
"צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ" |
רש"י, (על פי ההוצאה המדעית של מאהרשן):
ד"ה מי העיר ממזרח: אותו שצדק יקראהו לרגלו. מי העיר את אברהם להביאו מארם שהוא במזרח, וצדק שהיה עושה, היא היתה לקראת רגליו בכל אשר הלך.
ד"ה יתן לפניו גויים: מי שהעירו להסיעו ממקומו הוא נתן לפניו ארבעה מלכים וחיילותיהם.
|
ראב"ע:
הקדמונים אמרו כי זה רמז על אברהם שהתגבר על המלכים ושבר הצלמים... גם זה נכון.
ולפי דעתי שהוא רמז על כורש, כי כל הפרשה היא דבקה, וכן כתוב (מ"ו י"א) "קורא ממזרח עיט, מארץ מרחק איש עצתי", והנה אחריו (מ"א כ"ה): "העירותי מצפון ויאת, ממזרח שמש יקרא בשמי", ובפרשה כולה מפורש שם כורש "ממזרח". |
רד"ק:
ד"ה מי העיר ממזרח: והוא אברהם אבינו שהעיר אותו האל לצאת מארץ מזרח, שהיתה ארץ מולדתו, והעיר אותו האל מבית עובדי פסילים.
ד"ה צדק יקראהו לרגלו: בכל מקום שהיה הולך, בכל מקום שהיה רגלו שם, היה קורא צדק ואמת, כמו שאמר (בראשית י"ג, ד'): "ויקרא שם אברם בשם ה'". וכינוי יקראהו ל"צדק" – זהו הצדק ואמת, שהיה אומר להם: עזבו העכו"ם, כי אין בהם ממש, ועבדו מי שברא העולם. והיה מלמד אותם דרכי האמונה. היש פלא כזה? איש אחד בין כל בני הארץ שהיו כולם עכו"ם ומוכיחם על אמונתם ולא פחד מהם וממלכיהם – מי העיר לבבו לעשות זאת? הלא אנכי ה'!
ד"ה יתן לפני גויים: ומי הוא שנתן לפניו גויים והרדה אותו במלכים, והם ארבעה מלכים: כדרלעומר והמלכים אשר אתו. ויש מפרשים העניין הזה עניין נבואה על כורש, שיעירהו האל ממזרח לבוא על בבל ויתפשם ולא יעמדו לפניו גויים ומלכים. והנכון כמו שפירשנו וכמו שפירש אדוני אבי. וכן תרגם יונתן. |
אבן כספי:
לא זכר בזה הפעול. והטעם: על כורש ועל מלכי מדי, כי ארצו מזרחית צפונית לארץ ישראל... וכן נהג לפעמים לסתום הדברים, ואחר הרבה דברים יבאר ממי הוא מדבר, כמו שעשה במשא בבל (ישעיה י"ג), ורבים כן.
|
שד"ל:
ד"ה מי העיר ממזרח: זה כורש.
ד"ה צדק יקראו לרגלו: מי הוא הקורא לו שיבוא אחריו? כאילו האל קורא לכורש אחריו לעשות רצונו ולהשפיל את בבל.
ד"ה צדק: כמו בצדק, וכן תרגם יונתן: בקשוט. |
| 1. |
רש"י ורד"ק הולכים בפירושם בעקבות חז"ל בגמרא ובמדרשים. התוכל למצוא את הסיבה, מה ראו חז"ל ליחס פסוקנו לאברהם? |
| 2. |
התוכל למצוא נימוקים לפירושו של ראב"ע (נוסף על אלה שמביא הוא בעצמו). |
| 3. |
מי הוא הנושא של "צדק יקראהו לרגלו" לפי רש"י, רד"ק ושד"ל? |
| 4. |
מהו הדמיון שמביא אבן כספי למקומנו מישעיה י"ג? |
| 5. |
התוכל למצוא סיבה לכך למה לא נוקב הנקרא ממזרח בשמו? |
שאלה קשה
