גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

ההולך והמתהלך

ב.

ברית - הבטחה או הדדיות

ג.

שאלות ודיוקים ברש"י

הרחבות והכוונה לשימוש נכון בגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת לך לך
שנת תשכ"ט

ברית ההבטחה

בראשית פרק יז

א.  ההולך והמתהלך

פסוק א'

"הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים"

ר' נפתלי הירץ ויזל, ה' כ"ד:

ד"ה ויתהלך חנוך את האלוקים: יש הבדל בין "הולך" ל"מתהלך", כי "הולך" נזכר על השם פניו ללכת אל מקום אחד שחפץ ללכת שם ובכל הדרך אין לו עסק רק ילך עד המקום שצריך להיות שם, כמו (בראשית י"ח) "הולך עמם לשלחם", (במדבר כ' כ"ב) "ויחר אף ה' כי הולך הוא", וכך אצל השם (שמות י"ג) "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך", (במדבר י"ד) "ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם", וכן כולם.
ואין כן "מתהלך", שאינו על החפץ למקום אחר ממה שהוא בו, כי אם על ההליכה לבדה, והוא נשאר במקום אחד – פעם מתהלך כה ופעם מתהלך כה, כפי שירצה, כי יש לו חפץ ב"התהלכות" זו. זהו עונג לו שבכל צעד וצעד מתהנה, וכל מקום שתדרוך כף רגלו מתבונן בו; לא כן ה"הולך" שאין לו עונג וחפץ בהליכה, כי צריך להגיע אל מחוז חפצו. כמו (שמואל א' ל' ל"א) "ולכל המקומות אשר התהלך שם דוד הוא ואנשיו", כי בברחו מפני שאול לא הלך אל מחוז ידוע, כי בכל מקום שמצא מנוחה היה טוב בעיניו...
... (בראשית י"ג) "קום והתהלך בארץ לארכה ולרחבה", שאינו כהולך אל עסקיו למקום ידוע, כי הוא על שעשוע ההליכה וכל מקום יתרונו שווה בענין זה למקום אחר וכאומרו (בראשית שם) "לך אתננה..."
ולכן לשון זה נופל על תנועת מחשבות הנפש, כי גם הן הולכות: וזה על דרך משל, כי החפץ לדעת גובה השמש, תלכנה מחשבות שכלו אל מקום השמש לחקור על גבהו, והנה זה כהולך אל מקום ידוע, כי חפצו לבד לדעת גבהו. אבל המתענג לחשוב מחשבות בדבר מן הדברים ואין לו חפץ לדעת ולהשיב דבר ידוע אבל הוא משתעשע לחשוב גם בדברים הידועים לו – הן לטוב, הן לרע – נקרא "מתהלך". ולכן החוטא החושב מחשבות תאוה, פעם תאוה זו ופעם תאוה זו – הרי הוא "מתהלך". וזהו הענין לדעתי (תהילים ס"ח כ"ב) "אך אלוקים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו" אמר, שימחץ קדקוד שער אויב המתהלך באשמיו – מתענג כל היום במחשבות אשמיו. וכן (תהילים פ"ה ה') "לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו", שכל מזימות לבם מחשבות חושך בלי אור דעת ובינה. וכן (תהילים י"ב) "סביב רשעים יתהלכון" לא במחשבות אמת השמורות מהם.
וככה הוא לטובה, שבהיות אדם חושב מחשבות אמת בחכמה ובדעת ותמיד עיניו בהן, לא בעבור חפצו להשיג ענין מה, לעשות לו שם, או להשביע חפץ תאוותו. רק שמתענג במחשבות אמת הקנויות בו, ואיזו מהן שתהיה ישמח ויתענג בה, זה אות על יושר הלב ועל דבקותו בה'...
וממין זה כולם הסמוכים אל ה' וכתובים אצל האדם...

יצחק שמואל רגיו, בראשית ה' כ"ב:

יש הפרש בין "הליכה" ל"התהלכות": מי שחפץ ללכת למקום ידוע נקרא "הולך" אבל "מתהלך" אינו מכוון למקום ידוע, רק לטייל פעם כה ופעם כה... וכן הוא בהליכת מחשבת הלב; מי שכיון לעמוד על דבר שחפץ לדעתו נקרא "הולך", אבל החושב על דבר נחמד בלבו ומתעסק בו מאהבתו את הדבר נקרא "מתהלך" וזוהי "התהלכות את ה'" או "לפני ה'" הנזכרת אצל הצדיקים, וכל כך היו אוהבים את המקום ב"ה, שהיו שמחים תמיד לחשוב ביראת ה', ומתענגים בזכרון נפלאותיו...

1.

האם מתאימים ההגדרות הנ"ל למה שנאמר במשפטים (שמות כ"א י"ט) "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה"?

2.

למה נאמר בצדיקים "התהלך" את או לפני ה', (כגון כאן באברהם: התהלך לפני), ולא נאמר כן בכל ישראל אלא נאמר שם (דברים כ"ח ט') "כי תשמור מצוות ה' אלוקיך והלכת בדרכיו"?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר