גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

אמונה והשתדלות

ב.

עושרו של יעקב

ג.

"אל אחיך אל עשו"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת וישלח
שנת תשט"ו

שליחת המלאכים לעשו

בראשית פרק לב

א.  אמונה והשתדלות

בעל עקדת יצחק, בהקדמתו לפרשת וישלח:

... (תהלים ל"ג): "הנה עין ה' אל יראיו להציל נפשם" - אבל באלו כבר יועיל ההשתדלות והחריצות, כי העדר ההשתדלות וחסרון החריצות במקום הצורך הוא עוון אשר חטא. וכמו שבארו חז"ל במדרש שוחר טוב תהלים כ"ז: 
"כי ה' אלוקיך ברכך בכל מעשה ידך". ר' אליעזר בן יעקב: ברכך - יכול אפילו יושב ובטל? תלמוד לומר: "בכל מעשה ידך". אם עשה - הרי הוא מתברך, ואם לאו - אינו מתברך. מהו (דברים ב', ז) "ידע לכתך" - הלוכך - לכלוכך, צערך בפרנסתך.

(שים לב: המדרש מפרש "ידע" מלשון בראשית י"ח, י"ט "כי ידעתיו", ועיין רש"י שם).

...אמנם העצה היעוצה על איש לבב ובעל דעת להחזיק בשני העניינים יחד, אם בכיוון מעשיו, לישרם תמיד לפני ה', ואם במה שיפקח בענייניו תכלית מה שיאפשר ושלא יעזוב מהחריצות וההשתדלות כמובטח על הזכות או כמתייאש, אבל יעשה עד מקום שידו מגעת ולא יקווה אשר יגיעו מאוויי נפשו כי אם ע"י החפץ האלוקי אשר בידו הכל, והכל בו. וכמו שאמר החכם (משלי ט"ז) "לב אדם יחשוב דרכו וה' יכין צעדו"... וכל אדם חייב לראות עצמו כמו שהשתדלותו תועיל לו (ולא יבטח בזכויותיו) ומי כמוהו - שומע אמרי אל - אשר אמר לשמואל : (שמואל א' ט"ז) "עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח לה' באתי"...
...ומי לנו גדול ואהוב לאלוקיו כדוד אדוננו, אשר היה מובטח מנביא נאמן לה' ולכל ישראל ועם כל זה לא סר מהשתדל בכל מאמצי כוחו להינצל מכף אויביו ומכף שאול. ולא סמך על הבטחותיו, כי ידע כי ישועת ה' והבטחותיו לא יחולו רק על ראש המשלים את חוקו בפעולותיו האנושיות, ככל אשר יספיק שכלו. והוא מה שחייב אותו לשנות את טעמו, להתהולל, להוריד רירו על זקנו (עיין שמואל א' כ"א!) עם שהוא עניין של מיאוס ובזיון וריחוק אצל הנפש, כיוון שהיה באפשרותו לעשותו והוא אופן אחד מאופני ההצלה, אף על פי שהוא מגונה. וכמו שאמר שם (תהלים ל"ד): "דרשתי ה' וענני ומכל מגורותי הצילני". כי אחר שנותו את טעמו ועשותו כל מה שבידו, דרש את ה' על הצלתו, ואז ענה אותו והצילו מכל מגורותיו - מה שלא היה ראוי שיעשה כן, אם לא ימלא את ידו בהשלמתו כל מה שבכוחו לעשותו.
והוא עצמו מה שביאר בתפלתו במערה (תהלים קמ"ב): "הבט ימין וראה ואין לי מכיר, אבד מנוס ממני, אין דורש לנפשי, זעקתי אליך ה', אמרתי אתה מחסי... הקשיבה אל רנתי... הוציאה ממסגר נפשי..." אמר שכבר פנה לבו הנה והנה להיעזר בכל השתדלות מן המעשים האנושיים ולא מצא לו על צד ההמלט אצל שום אוהב ורע, כי אין לו מכיר, ולא להמלט על נפשו, כי אבד מנוס, ולא על דרך הפיוס והבקשה כי אין דורש לנפשו, וכאשר כלתה כל אפשרות ההשתדלות - מה נשאר לו? רק צעקתו ותפילתו. ולזה אמר: "הקשיבה אל רנתי, הוציאה ממסגר נפשי".

1.

הסבר מה עניין ההקדמה הזו לפרשתנו ולהתנהגות יעקב. איזו קושיה על יעקב אבינו שכבר הקשוה רבים וכן שלמים - בא בעל העקדה לישב בדבריו?

2.

מהי ההוכחה בדבריו מדברי ה' לשמואל? (שמואל א' ט"ז)?

3.

מהו הצד המשותף שרואה כאן בעל עקדת יצחק בין התנהגותם של שמואל, דוד ויעקב אבינו?

4.

השווה לדברי בעל העקדה את דברי חז"ל ודברי המפרשים בגיליון וישלח תשי"ג א'.

האם עוסק בעל העקדה כאן באותה שאלה שעסקו החכמים שם או בשאלה אחרת?

הקרובה דעתו לדעת אחד מהם או לא?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר