גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלה כללית

ב.

שינוי בדברי אליעזר

ג.

ה' אשר התהלכתי לפניו

ד.

תרגום המילה "התהלך"

פרשת חיי שרה
שנת תשכ"ט

שליחותו של אליעזר

בראשית פרק כד

א.  שאלה כללית

רשב"ם, פסוק א':

ד"ה וה' ברך את אברם בכל: להודיע האמור לפנינו, שלא שלח עבדיו לקחת אישה ממשפחתו מחמת חוסר נשים בארץ כנען, שלא היו רוצין להזדווג לו, שהרי נתברך בכל וכל העולם מתאווים להזדווג לו. אבל הוא לא רצה כי אם ממשפחתו. וזהו שאמר העבד (פסוק ל"ה) "וה' ברך את אדוני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב...", ולכך הוצרך לפרש תחילה "ברך את אברהם בכל". כמו (ט' י"ח) "וחם הוא אבי כנען".

 פסוק ד':

ד"ה אל ארצי: ולא לאותם אנשים שאינם קרובי אלא למולדתי שבארצי תלך.

ד"ה ויקח האיש נזם זהב: יש לומר שאחר ששאל לה "בת מי את?", נתן לה, כמו שכתב לפנינו בסיפור דבריו (בפסוק מ"ז). אלא שלא להפסיק סדר דבריו ותשובת דבריה, לכך הקדים מעשה נתינתו שנתן לה.

ראב"ע, פסוק י"ד: 

ד"ה אותה הוכחת: ...ורבים יתמהו באמרם שלא שאל כהוגן, ולא ידעתי למה, כי אילו היתה נערה אחרת שתשקהו ותשקה לגמליו ומצאה שהיא ממשפחה אחרת, היה עוזב אותה ולא הפסיד כלום. כי "ויאמר בת מי את" פירושו: וכבר אמר לה קודם שיתן לה כלום. וכן אמר העבד (מ"ז) "ואשאל אותה בת מי את... ואשים הנזם..." וכלל הדבר, שהתפלל לה' שיוכיח אחת ממשפחת אדוניו.

ר' יוסף אבן כספי, טירת כסף:

נראה מיסוד הענין, כי כוונת אברהם היתה, כי אם לא ישיג אליעזר מבוקשו מבנות בית אביו, שישא משאר בנות כשדים, כי נראה שלא היה מחזיק לקחת אשה לבנו מבנות בית אביו, אם לדעתו שאין הבדל בינם ובין שכניהם, ואם לחשבו שהם לא ירצו לשלוח בנותם. ולכן אמר בסתם "כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך" וטעם "מולדתי" ארץ מולדתי, כלומר: הארץ שנולד שם. כאמרו עוד (ז') "ומארץ מולדתי", כי מילת "ארצי" מורה על הארץ שדר שם...
... אבל נוטה אני מדעת הראב"ע בפירוש "ויאמר בת מי את" שפירש "וכבר אמר", כי דעתי שהתורה סיפרה בכאן סידור המעשה כמו שהיו בזמנים הסדורים, אבל הוא שינה את הדבר בספרו להם המאורע כמו שאבאר עוד.
... כי כל מה שאמר אליעזר להם היה תועלות בהשגת מבוקשו ברבקה, וכן שינה מפני שלום עצמו, רצוני, להשיג מבוקשו במה שאמר "ואשאל... ואשים", כי זה יותר כבוד וחיבה להם. ואולי לא היתה שם רבקה; ואע"פ שהיתה שם, הנה בלי ספק היתה אז עומדת בענוה זאבית ובצניעות שועלית, כי כן תלבשנה הבחורות לבוש הענוה ברקמת המרמה. וכן הוסיף בברכתו לשם (מ"ח) "לקחת את בת אחי אדוני לבנו", כי רצה להראות ולהחליט מהם, שזה דבר פשוט.

1.

מהן שתי תפישות השונות את צוויו של אברהם אבינו ואת כל המשתלשל ממנו למפרשים הנ"ל?

2.

כיצד מתבטא ההבדל בין שתי תפישותיהם הכלליות גם בהבדלי פירושים לפסוקים בודדים, ביחוד לפסוקים מ', מ"ז ועוד.

3.

מה יש לומר לזכותה של כל אחת משתי התפישות, ואיזו משתיהן נראית לך המתישבת יותר עם פסוקי פרקנו?

4.

אע"פ שרשב"ם וראב"ע בדעה אחת בתפישת הפרק כולו, יש הבדל דק ביניהם בפירוש פסוק מ"ז. מה ההבדל?

5.

השוה לדברי הרשב"ם והראב"ע את דברי הרמב"ן:

רמב"ן, פסוק כ"ב:

ד"ה ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים על ידיה: הכתוב הזה יחסר המעשה והיה צריך שיאמר: "ויקח האיש נזם זהב ויתן על אפה ושני צמידים על ידיה". ולכך אני אומר כי פירוש "ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים" שיהיו "על ידיה... ויאמר בת מי את" ואחרי שאמרה אליו "בת בתואל אנוכי" שם הנזם על אפה והצמידים על ידיה, כאשר אמר להם. אבל חסר כאן הנתינה, וכן במקומות רבים.

א. 

האם מסכים הרמב"ן עם הרשב"ם או הראב"ע, או הלך בדרך שלישית?

ב. 

מה פירוש דבריו "יחסר המעשה"?

ג. 

תן דוגמא אחת מן "המקומות הרבים" שמזכיר הרמב"ן בסוף דבריו!

6.

הסבר לשם מה מביא הרשב"ם את בראשית ט' י"ח - מה ענינו לעניננו?

7.

הסבר את דברי אבן כספי "כמו שהיו בזמנים הסדורים".

8.

הסבר את דבריו המסומנים בקו.

9.

לשם מה הוסיף בסוף דבריו פירוש לפסוק מ"ח, ומה הוא "הדבר הפשוט"?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר