גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

בפרטי העשייה

ב.

בטעם המנורה

פרשת תרומה
שנת תשט"ו

המנורה

שמות פרק כה, פסוקים לא - מ

א.  בפרטי העשייה

הרמב"ם, מורה נבוכים ג', כ"ו:

כמו שחלקו אנשי העיון מבעלי התורה, אם מעשיו יתעלה נמשכים אחר חכמה או אחר הרצון לבד לא לבקשת תכלית כלל, כן חלקו זאת המחלוקת בעצמה במה שנתן לנו מן המצוות: שיש מי שלא יבקש לזה סיבה כלל ויאמר שהתורות כולם נמשכות אחר הרצון לבד, ויש מי שיאמר שכל מצוה ואזהרה מהן נמשכת אחר החכמה, ומכוון בה תכלית אחת; ושהמצוות כולן יש להן סיבה ומפני התועלת ציוה בהם, והיות לכולם עילה (=טעם), אלא שאנחנו נסכל (=לא נבין) עילת קצתם ולא נדע אופני החכמה בהן. וזו דעתנו כולנו ההמון והסגולות (=המון ישראל הפשוט והמעמיקים בחכמה), וכתובי התורה מבוארים בזה: "חקים ומשפטים צדיקים", "משפטי ה' אמת צדקו יחדו".
ואלה שנקראים חוקים, כשעטנז ובשר בחלב ושעיר המשתלח, ואשר כתבו עליהם חכמים ז"ל: "דברים שחקקתי לך אין לך רשות להרהר בהם..." לא יאמין המון החכמים שהם עניינים שאין להם סיבה כלל... אבל יאמין המון החכמים שיש להם עילה, רצוני לומר: תכלית מועילה על כל פנים אלא שנעלמה ממנו, אם לקיצור דעתנו או לחסרון חכמתנו. (אפודי: לקיצור דעתנו – שאי אפשר שיגיע שכלו אליו: או לחסרון לימוד החכמה, ששכלו לו היה מגיע לעניין אם למד).
כל המצוות אם כן – יש להן סיבה, רצוני לומר כי למצוה או לאזהרה יש תכלית מועילה, מהן מה שהתבאר לנו צד התועלת בהן, כאזהרה מן הרציחה ומן הגניבה, ומהן מה שלא התבארה תועלתם כמו שהתבאר בנזכרים כאיסור הערלה וכלאי הכרם. והם אשר תועלתם מבוארת יקראו אצל ההמון "משפטים" ואלו שאין תועלתם מבוארת יקראו... "חוקים". ויאמרו (חז"ל) תמיד "כי לא דבר ריק הוא מכם" ואם ריק הוא – מכם! רצונם לומר, שאין נתינת אלו המצוות דבר ריק שאין תכלית מועילה לו, ואם יראה בדבר אחד מהמצוות שעניינו כן (כלומר שאין לו תכלית) – החיסרון הוא מהשגתכם...
המצווה בהקרבת הקרבן, יש בה תועלת גדולה כמו שאני עתיד לבאר, אבל היות הקרבן האחד כבש והאחד איל והיות מספרם מספר מיוחד, זה אי-אפשר לתת לו עילה כלל וכל מי שמטריד עצמו לתת סיבה לדבר מאלו החלקים הוא בעיני משתגע שיגעון ארוך... ומי שידמה שאלה יש להם סיבה, הוא רחוק מן האמת, כמי שידמה, שהמצווה כולה היא ללא תועלת. ודע, שהחכמה חייבה - ואם תרצה אמור, שהצורך מביא – להיות שם חלקים שאין להם סיבה... ואם תאמר: למה היה כבש ולא היה איל? השאלה ההיא בעצמה הייתה מתחייבת אילו נאמר אייל במקום כבש, שאי אפשר מבלתי מין אחד. וכן למה היו שבעה כבשים ולא היו שמונה, כן היו שואלים, אם היו שמונה או י' או כ', שאי אפשר מבלי מספר בהכרח... ודע זה העניין והבינהו!

ר' יצחק עראמה, עקדת יצחק שער ארבעים ותשעה:

כבר דיברנו בעניין המנורה הטהורה בכלל, אמנם כבר העירונו בה שלא יספיק הדיבור ההוא לתת טעם אל כל מעשיה ודקדוקיה ושראוי לייחד עליהם הדיבור וזה במה שנתבונן, כמה הקפידה החכמה האלוקית במעשה המנורה, תבניתה וצלמה וזאת קומתה וצורתה, כי מלבד היותה קנה אחד באמצע ושלושה קנים יוצאים מצידה האחד ושלושה מצידה השנית, הנה יש עוד לעיין ולא מעט בהימצא שמה שלושה מיני ציורים מתחלפים: גביעים, כפתורים ופרחים. וכן היות שלושה גביעים משוקדים בכל קנה וקנה כפתור ופרח, כפתור תחת שני הקנים ממנה, מלבד מה שהיו במנורה עצמה גביעים, כפתורים ופרחים. שכל אלו העניינים לא יאמן שביאר בתורה האלוקית במקרה. וכאשר הזדמן כי אות אחת מכל הסיפור הזה אם תחסר או תעדיף, הספר כולו פסול, וחלילה ליוצרנו שיצוה לכתוב בתורתו התמימה כל זאת ההקפדה קודם מעשה ובשעת מעשה מדמיונות האנשים אשר יכונו בהם ליופי, לא זולת זה.

1.

הסבר, מהו ההבדל העקרוני בין גישת שניהם לטעמי פרטי המצוות?

2.

מהן הוכחות הרמב"ם לצדקת דעתו, ומהן ההוכחות שמביא בעל העקדה לצדקת דעתו?

3.

לשם מה מסתייע הרמב"ם בפסוק בדברים ל"ב מ"ז, ובדרשת חז"ל לפסוק זה – מה רצה להוכיח בעזרתו?

4.

הסבר את דברי הרמב"ם "שהחכמה חייבה... להיות שם חלקים שאין להם סיבה" וברר את דבריו אלה בדוגמת טעם המנורה וחלקיה!

5.

השווה את דברי אברבנאל שהובאו בגיליון שופטים תשי"ד שאלה א' לדברי בעל העקדה.

במה דומה ביקורת האברבנאל על דברי הרמב"ם שם לדברי בעל העקדה כאן?

6.

מה פירוש דברי בעל העקדה "כל זאת ההקפדה קודם המעשה ובשעת המעשה"?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר