עין תחת עין

הוכחות רבות ושונות מביאים חז"ל כדי להוכיח שכוונת הפסוק היא תשלום ממון (נזק, צער, ריפוי, שבת, בושת) ולא נטילת איבר ממש, והרי אחדות מהן:

בבא קמא פ"ג ע"ב:

... יכול סימא את עינו – מסמא את עינו, קטע את ידו – מקטע את ידו, שיבר את רגלו – משבר את רגלו? תלמוד לומר (ויקרא כ"ד) "מכה אדם ומכה בהמה" – מה מכה בהמה בתשלומין – אף מכה אדם לתשלומין.
ואם נפשך לומר (רש"י: ואם יש לך להשיב ולהקשות כלום על טעם זה, צא ולמד ממדרש אחר)הרי הוא אומר (במדבר ל"ה) "ולא תקחו כפר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות" – לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר, אבל אתה לוקח כופר לראשי אברין שאין חוזרין...
...ר' שמעון בן יוחי אומר: "עין תחת עין" – ממון. אתה אומר ממון, או אינו אלא עין ממש? הרי שהיה סומא (המכה הוא סומא) וסימא (=את עין חברו), קיטע וקיטע, חיגר וחיגר (= שחיגר הכה חברו ועשאו לחיגר), האיך אני מקיים בזה: "עין תחת עין"? והתורה אמרה (ויקרא כ"ד, כ"ב) "משפט אחד יהיה לכם" – משפט השווה לכולכם...
... רב אשי אמר: אתיא "תחת" – "תחת" משור. כתיב הכא (= כאן) "עין תחת עין", וכתיב התם (שם, שמות כ"א, ל"ו): "שלם ישלם שור תחת שור", מה להלן ממון אף כאן ממון.
... תנא דבי חזקיה: "עין תחת עין", "נפש תחת נפש", ולא נפש ועין תחת עין , דבהדי דעוור ליה נפקא ליה נשמתיה (כשיעוורהו – תצא נשמתו וימות)...

רמב"ם, הלכות חובל ומזיק א', הלכה ג', ה', ו':

זה שנאמר בתורה: "כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו", אינו לחבול בזה כמו שחבל בחברו, אלא שהוא ראוי לחסרו איבר או לחבול בו כאשר עשה, לפיכך משלם נזקו. והרי הוא אומר (במדבר ל"ה) "ולא תקחו כפר לנפש רוצח" - לרוצח בלבד הוא שאין בו כופר, אבל לחסרון אברים או לחבלות יש בו כופר... ומניין שזה שנאמר באיברים "עין תחת עין" תשלומין הוא? שנאמר בו "חבורה תחת חבורה", ובפירוש נאמר "וכי יכה איש את רעהו באבן או באגרוף... רק שבתו יתן ורפא ירפא", הא למדת ש"תחת" הנאמר בחבורה - תשלומין, והוא הדין ל"תחת" הנאמר בעין ובשאר איברים. ואף על פי שדברים אלה נראין מעניין תורה שבכתב וכולן מפורשין הן מפי משה רבנו מהר סיני, כולן הלכה למעשה הן בידינו וכזה ראו אבותינו דנין בבית דינו של יהושע ובבית דינו של שמואל הרמתי ובכל בית דין ובית דין שעמדו מימות משה רבנו ועד עכשיו.

גור אריה: 

שלא נחשוב, שכמו שאם הרג בהמתו ושילם לו – פטור, ושוב אין לו עליו עונש, וכן הייתי אומר שאם שילם עליו דמי ידו פטור מכל וכל... ואין הדבר כך, שאף על פי ששילם לו דמי חבלה שלו, אינו נפטר הימנו ויבקש ממנו מחילה עד שימחול לו, לכן אמרה תורה, שהעונש עליו הוא לקטוע ידו, אם היה אפשרי, אלא שאי אפשר, כמו שאמרנו בגמרא (שלפעמים מי שהוא סומא וסימא את עין חברו – דאין אני קורא בו, "כאשר עשה כן יעשה לו"?) ועל כן צריך לקבל תשלום ממון.

ראב"ע, שמות כ"א כ"ד:

ד"ה עין תחת עין: אמר רב סעדיה גאון: לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו, כי אם אדם הכה עין חברו וסרה שלישית אור עיניו, איך יתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת או יחשיך אור עינו כולו; ויותר קשה הכוויה והפצע והחבורה, כי אם היו במקום מסוכן אולי ימות, ואין הדעת סובלת.
אמר לו בן זוטא: והלא כתוב במקום אחר (ויקרא כ"ד, כ') "כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו"! והגאון השיב לו: יש לנו בי"ת תחת "על". והנה טעמו: כן יינתן עליו עונש.
ובן זוטא השיב לו: "כאשר עשה כן יעשה לו".
והגאון השיב: הנה שמשון אמר (שופטים ט"ו, י"א): "כאשר עשו לי כן עשיתי להם", ושמשון לא לקח נשותיהם ונתנם לאחרים, רק גמולם השיב להם.
ובן זוטא השיב: אם היה המכה עני, מה יהיה עונשו?
והגאון השיב: אם עיוור יעוור עיני פיקח, מה יעשה לו? כי העני יתכן שיעשיר וישלם, רק העיוור לא יוכל לשלם לעולם.
והכלל: לא נוכל לפרש על דרך מצוות התורה פירוש שלם, אם לא נסמוך על דברי חז"ל, כי כאשר קיבלנו התורה מן האבות, כן קיבלנו תורה שבעל פה, אין הפרש ביניהם...

ראב"ע, ויקרא כ"ד י"ט:

ד"ה כן יעשה לו: ואמר שמשון (שופטים ט"ו, י"א) "כאשר עשו לי כן עשיתי להם". והגאון הביא ראיות משיקול הדעת, כי לא יתכן להיות "שבר תחת שבר" כמשמעו (הכל תשלומי ממון), כי הראשון בא בלא כוונה ואיך ייתכן לעשות שבר כמוהו? ואם הוא במקום מסוכן – הנה ימות. וכן בעין. ומי שסר שלישית אור עינו, איך יוכל לעשות כן בעין החובל, על כן דברי הקבלה אמת, כי פירוש כל אלה, שיש עליו כופר. ואם טענו עלינו: אם היה החובל עני? ותשובתנו: כי על הרוב דיבר הכתוב, ושמא יעשיר העני. גם זאת התשובה על הטוענים: אם היה חובל העין – עיוור.