פסוק ט'
"לֹא כֵן אֲנַחְנוּ עֹשִׂים הַיּוֹם הַזֶּה
יוֹם בְּשֹׂרָה הוּא וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים
וְחִכִּינוּ עַד אוֹר הַבֹּקֶר וּמְצָאָנוּ עָווֹן"
רש"י:
ד"ה ומצאנו עוון: מתחייבין אנו למלכות.
רלב"ג:
ד"ה לא כן אנחנו עושים: ... ואם אנחנו שותקין ונמתין עד אור הבוקר, ידעו זה ישראל וימצאו עונש על אשר לא בישרנו הבשורה הזאת והנה אז היה עדיין לילה.
מלבי"ם:
ד"ה ומצאנו עוון: שבתוך כך יש פיקוח נפשות העטופים ברעב.
| 1. |
מה פירוש המילה "כן" בפסוק זה? |
| 2. |
מה קשה לרש"י ולמלבי"ם בפסוקנו? |
| 3. |
מה ההבדל בין הפרשנים הנ"ל בישוב הקושי? |
| 4. |
מי מן הפרשנים דורשים דבר המצורעים לשבח ומי לגנאי, ומהי דעתך בהתנהגותם זו? |
פסוק י"ג
"וְיִקְחוּ נָא חֲמִשָּׁה מִן הַסּוּסִים הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ
הִנָּם כְּכָל ההמון (הֲמוֹן) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ
הִנָּם כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּמּוּ"
עקדת יצחק, שער ל':
"ברי ושמא – ברי עדיף", כי לפי סכנת הרעב אשר בעיר כל הנשארים בתוכה הנה הנם ככל המון ישראל אשר תמו, כי כולם חשובים כמתים, ואם כן כבר יהיה השליחות בלי סכנה ובשום תוחלת.
| 1. |
גם בפרקנו, גם בספר בראשית נמצאת טענה דומה לזו (של ברי ושמא) – היכן היא בספר בראשית? |
| 2. |
מה פירוש "שום תוחלת" בדברי בעל העקדה? |
השוה את הצעת העבד להוצאתה לפועל -
|
העצה |
|
המעשה |
פסוק י"ג |
"וַיַּעַן אֶחָד מֵעֲבָדָיו וַיֹּאמֶר
וְיִקְחוּ נָא חֲמִשָּׁה מִן הַסּוּסִים הַנִּשְׁאָרִים...
וְנִשְׁלְחָה וְנִרְאֶה" |
פסוק י"ד |
"וַיִּקְחוּ שְׁנֵי רֶכֶב סוּסִים
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי מַחֲנֵה אֲרָם לֵאמֹר לְכוּ וּרְאוּ" |
|
מה סיבת השינוי במספר הנשלחים? |
