גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

השוואת מקומנו לפר העלם דבר

ב.

ארבע דוגמאות לשגגות

ג.

למיקומה של פרשתנו

הרחבות והכוונה לשימוש נכון בגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת שלח לך
שנת תשי"ט

קרבנות השגגה

במדבר פרק טו, פסוקים כב - כו

א.  השוואת מקומנו לפר העלם דבר

השוה מקומנו לפרשת פר העלם דבר של ציבור ויקרא ד' י"ג-י"ד:

 

במדבר ט"ו

 

ויקרא ד'

פסוק כ"ב

"וְכִי תִשְׁגּוּ

וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה
אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה"

פסוק י"ג

"וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ
וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל
וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה
וְאָשֵׁמוּ"

פסוק כ"ג

"אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם
בְּיַד מֹשֶׁה 
מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'
וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם"

 

 

פסוק כ"ד

"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה...
וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת"

פסוק י"ד

"וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל
פַּר בֶּן בָּקָר
לְחַטָּאת"

הוריות ח' א':

"וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות האלה", תניא: הני קראי בעובד עבודת כוכבים כתיבי, מאי משמע? אמר קרא "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות האלה" איזו היא מצוה שהיא שקולה ככל המצוות? – הוי אומר: זו עבודת כוכבים.

רמב"ן:

ד"ה וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות: הפרשה הזאת סתומה במשמעה ויטעו בה בעלי הפשט לומר שהוא קרבן על מי שלא עשה מה שצווה לעשות והוא שוגג, ודבריהם דברי רוח, שאם כן יהיה קרבן בכל מצוות עשה שבתורה כשלא קיים את כולם ושוגג באחת מהם... כי הכתוב אומר "את כל אשר צוה ה' אליכם". ועוד: שאמר כאן "אם מעיני העדה נעשתה לשגגה" – כי שגגתם במעשה שעשו, לא שישבו ולא עשו. וכן "אשר תעשה ביד רמה" (פסוק ל');
אבל טעמו שתשגו ולא תעשו מה שציוה השם, אבל תעשו היפוכו, או יאמר שתשגו ולא תעשו מצוותיו במה שהזהיר אתכם שלא לעשות, כי המניעות בלא תעשה יקראו "מצוות", כמו שאמר "כי תחטא בשגגה מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה" (ויקרא ד' ב').
והנה חיוב הקרבן הזה בשגגת העדה משונה מן הקרבן האמור בפרשת ויקרא, כי שם חייב להביא פר לחטאת וכאן פר לעולה ושעיר לחטאת ועל כן הוצרכו רבותינו לומר שזה הקרבן על שגגת עבודה זרה.
ולשון הכתוב, שלא נוציא אותו מפשוטו ומשמעו, יאמר: וכי תשגו מכל המצוות ותעברו על כל מה שציוה ה' לכם ביד משה, שלא תעשו דבר מכל מה שציוה אתכם – תקריבו הקרבן הזה.
לכך לא הזכיר בכאן כאשר יאמר בקרבנות החוטא (כוונתו לויקרא שם "אחת מכל מצוות ה'"). והנה זה כפי משמעו – קרבן הכופר בכל התורה בשוגג. כגון ההולך ונדבק לאחת מן העבודות הזרות לעשות בהם ולא ירצה להיות בכלל ישראל כלל.

(הערה: זו גירסת דברי הרמב"ן כפי שהיא בדפוסים ישנים. ובהוצאת שוקן-חורב נאמרו חלק מדבריו אלה לפסוק ל' והוא שיבוש.)

1.

באיזו דרך למדו חז"ל שמקומנו מדבר בעובד עבודה זרה בשגגה?

2.

מהי טעותם של "בעלי הפשט" לפי דעת הרמב"ן? כיצד מוכיח הרמב"ן שהבנתם את פסוקנו טעות היא?

3.

כיצד מפרש הרמב"ן את ההבדלים שבין סגנון הדברים כאן לבין פסוקי ויקרא?

4.

לשם מה מביא הרמב"ן בדבריו את תחילתו של פסוק ל'?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר