גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלות ודיוקים ברש"י

ב.

בטעם מצוות "לא תסור"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת שופטים
שנת תשי"ט

דיני משפט

דברים פרק יז, פסוקים ח - יא

א.  שאלות ודיוקים ברש"י

פסוק ח'

"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ"

רש"י:

ד"ה כי יפלא: כל הפלאה לשון הבדלה והפרשה, שהדבר נבדל ומכוסה ממך.

מפרש דבריו בעל באר יצחק:

"ההבדלה" הוא הפך החיבור, ו"הכיסוי" הפך הגילוי. ושניהם משתתפים בהוראת ריחוק הדבר האחד מן הדבר האחר, והיותם בלתי נוגעים זה בזה בקצותם, וכמו שהדבר הנבדל בלתי נוגע בדבר הנבדל ממנו, כן הדבר המכוסה אין קו הראות נוגע בו, אלא שהדבר המכוסה הוא נבדל ע"י דבר שלישי שהוא אמצעי בין שני הנבדלים, והדבר הנבדל הוא מצד הפרש המקומי בלבד, ולזה כל "מכוסה" נבדל ואין כל "נבדל" מכוסה.
כל זה בהבנה הגשמית של השמות הללו.
אבל בהבנות הרוחניות או המושאלות יכונה השגת הדבר המושג ב"נגיעה", וכאילו המשיג נוגע ודבק בו; וקוצר השגת המשיג יכונה ב"הבדלה" ופירוד, שהמשיג נבדל מן המושג ורחוק מזה; ולזה כל דבר תמהון, יאמר עליו שהוא "פלאי", לפי שקצר יד המשיג להשיג דרך התהוות הפלא הזה.
אבל לרוב ישתמש בעל הלשון להוראת קוצר ההשגה בשם "העלם" ו"כיסוי", לפי שהדבר הנעלם מן ההשגה הוא לרוב אם התולדה יוצאת מהֶקֵשים רבים ומשפטים אחוזים זו בזו כחוליות השלשלת, לפי שהמשפטים ההם הם כמו אמצעים בין ההקדמה הראשונה ובין התולדה האחרונה הנדרשה והוא הכיסוי הגשמי המפסיק בין הדבר לבין ראות העין.
וישתמשו הכתובים לכנות קיצור ההשגה בכיסוי והסתר.

1.

מה ראה רש"י להעתיק מושג הפליאה להבדלה, הפרשה ואחר כך לכיסוי?

2.

השוה את דברי רש"י אלה לדבריו בבראשית י"ח:

ד"ה היפלא מה' דבר: כתרגומו "היתכסי". וכי שום דבר מופלא ומופרד ומכוסה ממני מלעשות כרצוני.

הסבר מה ראה רש"י לפרש במקומנו את "היפלא", אף על פי שכבר פירשו בבראשית, והלא מדרכו לפרש מושג עם הופעתו הראשונה בלבד.

3.

פסוק ח'

ד"ה בין דין לדין: בין דין זכאי לדין חייב.

ד"ה דברי ריבות: שיהיו חכמי העיר חולקין בדבר, זה מטמא וזה מטהר, זה מחייב וזה מזכה.

ומקשים מפרשי רש"י: מה הוסיף בדבריו האחרונים על מה שכבר פירש בד"ה בין דין לדין?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר