גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

ההקבלה

ב.

תגובת יעקב

ג.

"שמעון ולוי אחים"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת ויחי
שנת תשי"ד

ברכות בני יעקב

בראשית פרק מט

א.  ההקבלה

הפרק הזה – כרוב המקומות השיריים בכתבי הקודש – פסוקיו בנויים בדרך ההקבלה (מה שקוראים מפרשינו "כפל הענין במלים שונות").

1.

העתק כמה פסוקים שבפרק זה שיש בהם הקבלה, באופן שחלקי הפסוק המקבילים יהיו כתובים זה מתחת לזה.

דוגמא: פסוק י"א:      

אסרי לגפן        עירה

   ולשרקה      בני אתונו

2.

השווה את המפרשים הבאים לפסוקים:

ראב"ע, פסוק ג':

ד"ה יתר שאת: ראוי היית ליתרון על הכל שתהיה נישָׂא.

ד"ה ויתר עז: כפל הטעם כדרך כל הנבואות.

מלבי"ם, פסוק ג':

מצד שבכור אתה יש לך יתר שאת – התנשאות וגדולה. ומצד שאתה ראשית אוני יש לך יתר עז – כוח הגוף.

ראב"ע, פסוק ו':

ד"ה בסודם אל תבוא נפשי: אמר ר' משה הכהן, כי "כבודי" כמו "נפשי" ורבים בספר תהלים כמוהו. ויפה פירש, כי הטעם הוא כפול כדרך הנבואות (דברים ל"ב: "שאל אביך ויגדך זקנך ויאמר לך") והנה "בסודם" כמו "בקהלם" ו"תבוא" כמו "תחד" ו"נפשי" כמו "כבודי".

מלבי"ם, פסוק ו':

ד"ה בסודם: "בסודם" – תחילה כשהיה הדבר סוד אצלם (ל"ד פסוק י"ג) ב"ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה" – לא היה זה על פי עצתי; ואחר כך "בקהלם" – כאשר נקהלו ויבואו על העיר בטח ויהרגו את כל זכר, שאמרו שעשו זה להציל כבודי (באמרם פרק ל"ד פסוק ל"א: "הכזונה יעשה את אחותנו") – לא היה זה לי לכבוד.

ראב"ע, פסוק ז':

ארור אפם ועברתם: כפול הטעם וכן "אחלקם" – "ואפיצם".

מלבי"ם, פסוק ז':

ארור אפם ועברתם: ויש הבדל בין אף ובין עֶבְרָה, שאף הוא שקוצף על מי שחטא כנגדו, ועברה אם על ידי זה שולח את חרונו גם על מי שלא חטא עד שעובר הגבול. ונגד שכם בן חמור היה "אף" ונגד אנשי שכם היה "עברה".

א.

הסבר מה ההבדל העקרוני בין שתי דרכי הפרשנות האלה.

ב.

מה יש לומר לזכותה של כל אחת משתי הדרכים הנ"ל?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר