שירת הים
שמות פרק טו
| א. | שאלות מבנה |
1. |
לפי דעת קאסוטו (בפירושו לספר שמות) מתחלקת שירת הים לשלושה חלקים עיקריים: א' – ו'; ז' – י"א; י"ב – ט"ז; ולדברי סיום י"ז – י"ח. הבא נימוקים מבחינה פנימית ומבחינה חיצונית לחלוקה זו. |
2. |
לדעת קאסוטו יש בבית שלישי ביטויים מקבילים לביטויים בבית ראשון ויש בסוף בית שלישי הקבלה לתחילתו. מה הן ההקבלות? |
| ב. | בביאור הכפילות "עד יעבר" |
"עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ"
עד דיעבר עמך ה' ית' ארנונא
עד דיעבר עמא דנן די פרקתא ית ירדנא.
רש"י:
ד"ה עד יעבר עד יעבר: כתרגומו.
ואמר "עד יעבר" פעמים, כי סבבו את הר שעיר ימים רבים.
שניהם עד יעבר את הירדן אל ארץ ישראל. כפל אחר של עברת הירדן (כך!) כעין (ט"ו ו') "ימינך ה'" לפי הפשט.
1. |
מה ההבדל העקרוני בין גישותיהם? |
2. |
הסבר למה לא פירש רש"י כפי שפירש לעיל בפסוק ו': ד"ה ימינך ימינך: ...ופשוטו של מקרא - ימינך הנאדרת בכח מה מלאכתה? ימינך היא תרעץ אויב, וכמה מקראות דוגמתו: (תהלים צב, י) "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו", (תהלים צד, ג) "עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו"... האין פסוקנו דומה לפסוקים ההם? |
| ג. | "ה' ימלוך לעולם ועד" |
"ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד"
ה' מלכותיה קאים לעולם ולעלמי עלמיא.
ד"ה ה' מלך...: יאמר כי הראה עתה כי הוא מלך ושלטון על הכל שהושיע את עבדיו ואיבד את מורדיו, כן יהי רצון מלפניו לעשות בכל הדורות לעולם לא יגרע מצדיק עיניו (המליצה מאיוב ל"ו ז'), ולא יעלימהו מן הרשעים המרעים.
ובאו בזה פסוקים רבים, כגון: (תהלים קמ"ו י') "ימלוך ה' לעולם אלוקיך ציון לדור ודור הללויה"; (תהלים קי"ג ב') "יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם"; (זכריה י"ד ט') "והיה ה' למלך על כל הארץ".
ואונקלוס נתיירא ממנו בעבור שהמלכות לאלוקים היא לעולמי עד, ולפיכך עשאו לשון הוה: "ה' מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא", כדרך (תהלים קמ"ה י"ג) "מלכותך מלכות כל העולמים". ולא הבינותי דעתו בזה, שהרי כתוב (תהלים ק"ד) "יהי כבוד ה' לעולם", (תהלים ע"ב י"ט) "וימלא כבודו את כל הארץ" ובקדיש: "יתגדל ויתקדש"; (דברי הימים א' י"ז) "יאמן ויגדל שמך".
1. |
מה הקושי בפסוקנו לשניהם? |
2. |
מאיזו סיבה הירבה הרמב"ן בהבאת פסוקים כהוכחה? |
| 3. |
מפרשי תרגום אונקלוס מגינים עליו נגד ביקורת הרמב"ן וטוענים שאין מכל הפסוקים שהביא הרמב"ן ראיה. הסבר, למה אין ללמוד מהם? |
| ד. | זמנו של "כי בא" |
"כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם"
רש"י:
ד"ה כי בא סוס פרעה: כאשר בא.
ראב"ע, (בפירוש הקצר):
ד"ה כי בא: גם זה הפסוק מהשירה, והטעם שזה ה' תאות לו מלוכה, שעשה פלא בתוך פלא, והשיב מי הים על מצרים, גם ישראל היו אז הולכים בתוך הים ביבשה.
אמר ר' אברהם שגם זה מן השירה, כי היו משוררים ואומרים "כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב ה' עליהם את מי הים" בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים, והוא נס בתוך נס.
ואיננו בלשון השירה והנביאות. אבל פירש: אז ישיר משה, כי בא סוס פרעה, ביום ההוא מיד, לא מיום המחרת או אחרי כן.
או טעמו: אז ישיר משה, כאשר בא סוס פרעה בים והשיב ה' עליהם את מי הים בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוכו, להגיד כי בלכתם בתוכו ביבשה אמרו השירה...
ד"ה כי בא סוס פרעה וגו': ונערו בים, וישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים, אז "ותקח מרים הנביאה". וכמוהו (שמות ט"ז ל"ד) "כאשר צוה ה' את משה ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת". וכן בירמיהו (ט"ז ט"ז – י"ז) "כי בא ירמיהו אל בית הבור ואל החנויות וישב שם ירמיהו ימים רבים וישלח המלך צדקיהו ויקחהו".
1. |
כיצד מפרשים ארבעת הפרשנים הנ"ל את ה"כי" של פסוקנו? |
2. |
במה שונה ראב"ע בפירוש הפסוק כולו משלושת האחרים? |
| 3. |
מהי הוכחתו העיקרית של הרמב"ן נגד הראב"ע וכיצד אפשר להסיר את טענת הרמב"ן מעל הראב"ע? |
| 4. |
במה דומים הפסוקים המובאים ברשב"ם (שמות, ירמיהו) לפסוקנו? |
| ה. | דרך הטעמת פסוק שבו שתי שאלות |
"וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה'"
משה שואל את הרבים עמו שתי שאלות:
1) מה תריבון עמדי?
2) מה תנסון את ה'?
דרך פיסוק הטעמים, בבואן של שתי שאלות, שהשאלה הראשונה "סוגרת" על פתיחת השאלה. לדוגמה:
"וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי"
יוסף שואל כאן: א. השלום אביכם הזקן?
ב. העודנו חי?
השאלה הראשונה "סוגרת" בטעמיה על פתיחת השאלה "ויאמר", ואילו השאלה השניה באה מופסקת.
ב. יהושע ט' ח'
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ מִי אַתֶּם וּמֵאַיִן תָּבֹאוּ"
יהושע שואל: א. מי אתם?
ב. ומאין תבואו?
השאלה הראשונה "סוגרת" אף כאן בטעמיה על גמר פתיחת השאלה ("ויאמר אליהם יהושע") ואילו השאלה השנייה באה מופסקת.
"וַיֹּאמֶר הָאִישׁ הַזָּקֵן אָנָה תֵלֵךְ וּמֵאַיִן תָּבוֹא"
"אנא תלך" סוגר על פתיחת השאלה.
1. |
במה שונה פסוקנו משלוש הדוגמאות? |
2. |
מה יכולה להיות הסיבה לשינוי זה שהניעה את בעלי הטעמים להטעים כאן בדרך אחרת? |
3. |
במה אפשר להסתייע בלשון הכתוב ובטעמיו של פסוק ז': "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על-ריב בני ישראל ועל נסותם את-ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם-אין". |
4. |
אילו טעמים היו דרושים בפסוק ב' בהתאם לדרך הפיסוק של פסוקי מקץ ויהושע ושופטים? |
שאלה קשה
