גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"טרם יהיה"

ב.

"טרם יצמח"

ג.

"ואדם אין"

ד.

"גן בעדן מקדם" - שאלות ברש"י

ה.

שאלת מבנה

ו.

"לעבדה ולשמרה" (1)

ז.

"לעבדה ולשמרה" (2)

ח.

בריאת האשה

ט.

המונוגומיה כאידאל

י.

הערה כללית לפרק ב'

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת בראשית
שנת תשי"ב

בהשוואת פרק א' ופרק ב'

בראשית פרק ב

א.  "טרם יהיה"

פסוק ה'

"וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה"

רש"י:

ד"ה טרם יהיה בארץ: כל טרם שבמקרא לשון "עד לא" הוא, ואינו לשון קודם ואינו נפעל לומר הטרים כאשר יאמר הקדים. וזה מוכיח ועוד אחר (שמות ט') כי טרם תיראון עדיין לא תיראון, ואף זה תפרש עדיין לא היה בארץ כשנגמרה בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם וכל עשב השדה עדיין לא צמח, ובג' שכתוב ותוצא, לא יצאו אלא על פתח הקרקע עמדו עד יום ו', ולמה, כי לא המטיר, ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים. וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים.

רמב"ן:

ד"ה וכל שיח השדה: על דעת רבותינו (בבראשית רבה) [עיין חולין ס:] בשלישי עמדו על פתח קרקע הארץ, ובששי צמחו לאחר שהמטיר עליהם. ועל דעתי כפי הפשט, כי בשלישי הוציאה הארץ העשב ועץ הפרי בקומותם וצביונם כאשר ציוותה בהם, ועכשיו יספר הכתוב כי אין נוטע וזורע מהם, והיא לא תצמח, עד אשר עלה אד ממנה והשקה אותה ונוצר האדם העובד אותה לזרוע ולנטוע ולשמור. וזהו טעם "שיח השדה טרם יצמח", שלא אמר "שיח האדמה", כי המקום הנעבד יקרא "שדה", אשר תזרע בשדה (שמות כ"ג ט"ז), לא נעבור בשדה ובכרם (במדבר כ' י"ז). וזהו תשמישו של עולם שנהיה מאחרי ששת ימי בראשית והלאה כל ימי עולם, כי בסיבת האד ימטירו השמים ובסבתם הארץ זירועיה תצמיח.

1.

מה קשה לשניהם?

2.

מה ביניהם בישוב הקושי?

3.

מה הסיוע מלשון הכתוב לכל אחד משני הפרשנים?

4.

בעקבות מי מהם הולך ספורנו:

ד"ה טרם יהיה בארץ: אמנם הטעם שבהבראם נמצאו בכח ולא בפועל באופן שכל שיח השדה עדיין לא היה בארץ וכן כל עשב השדה עדיין לא צמא.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר