בריחת יעקב מלבן

פסוק א'

"וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן..."

פסוק ב'

"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן..."

פסוק ג'

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב..."

רד"ק:

בפניו הכיר, כי איננו עמו בלבו כתמול שלשום, כי ראה פניו זועפים, ובעודנו חושב במה שהיה שומע ורואה, בא אליו דבר אלוקים בחלום.

פסוק ג'

"וְאֶהְיֶה עִמָּךְ"

רש"י:

ד"ה שוב אל ארץ אבותיך: ושם אהיה עמך, אבל בעודך מחובר לטמא אי אפשר להשרות שכינתי עליך (ב"ר).

תנחומא ישן ואהיה עמך:

כל הימים שהיה יעקב בביתו של לבן לא דבר עמו הקב"ה, והיה יעקב מהרהר ואומר: כך הניחני הקב"ה? לא כך אמר לי הקב"ה: "והנה אנכי עמך". ידע הקב"ה מה הרהר בלבו, אמר לו הקב"ה: אתה מבקש שאהיה עמך - הפרש עצמך מלבן הרשע ואהיה עמך.

פסוק ד'

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ"

מדרש אגדה:

"השדה אל צאנו" – מכאן לאדם שרוצה לדבר דבר סתר, שיצא לשדה ויספר במקום שאין שומעין אותו, שאזנים לכותל ואזנים ליער, אבל בשדה אין כלום.

רד"ק:

ד"ה השדה אל צאנו: שיבואו אליו השדה במקום שהיה רועה צאנו.

פסוק ז'

"וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים"

רמב"ן:

זה היה אמת ואם לא סיפרו הכתוב מתחילה. וכן אמר לו: (ל"א מ"א) "ותחלף את משכורתי עשרת מונים". וכזה במקומות רבים בתורה...

פסוקים י'-י"ג

"וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים. וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱ-לֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ. אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה, קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ"

רמב"ן:

ד"ה אנכי האל בית אל: היה אחר כן בעת הנסיעה, כי אחר שאמר לו קום צא מן הארץ הזאת - לא נתעכב עוד בחרן לרעות עוד צאן לבן ויעלו התישים על הצאן ותלדנה נקודים וטלואים, רק ממחרת החלום שלח לרחל וללאה ויספר להם חלומו והלכו להם.