גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"ועשו לי מקדש"

ב.

להבנת שורש המילה כרובים

ג.

בסמליות הכרובים

פרשת תרומה
שנת תש"י

הכרובים

שמות פרק כה

א.  "ועשו לי מקדש"

פסוק ח'

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ"

 פסיקתא דרב כהנא ב:

ר' יודה בר סימון בשם ר' יוחנן: שלושה דברים שמע משה מפי הגבורה, ונבהל ונרתע לאחוריו: בשעה שאמר לו הקב"ה (שמות כ"ה ח') "ועשו לי מקדש" – אמר משה לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" (מלכים א' ח' כ"ז) ואתה אמרת "ועשו לי מקדש"? אמר לו הקב"ה: "משה, לא כשאתה סבור, אלא עשרים קרשים בצפון ועשרים בדרום ושמונה במערב, ואצמצם שכינתי ביניהם למטה, דכתיב (שמות כ"ח ב') "ונועדתי לך שם".
ובשעה שאמר הקב"ה למשה (במדבר כ"ח ב') "את קרבני לחמי לאשי", אמר משה לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם! אם מכניס אני את כל חיות שבעולם יש בהם העלאה אחת? או כל העצים שבעולם יש בה הבערה אחת? שנאמר (ישעיה מ' ט"ז) "ולבנון אין די בער וחייתו אין די עולה".
אמר לו הקב"ה: "משה, לא כשאתה סבור, אלא (במדבר כ"ח ג') "ואמרת להם: זה האשה אשר תקריבו לה' כבשים בני שנה שנים..." ולא שנים בבת אחת, אלא אחד בשחרית ואחד בין הערבים שנאמר (במדבר כ"ח ד') "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים"
ובשעה שאמר לו הקב"ה (שמות ל' י"ב) "ונתנו איש כפר נפשו", אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מי יוכל ליתן פידיון נפשו, שנאמר (תהילים מ"ט): "אח לא פדה יפדה איש... ויקר פדיון נפשם". אמר לו הקב"ה למשה: לא כשאתה סבור, אלא (שמות ל' י"ג) "זה יתנו... מחצית השקל..."

1.

מה הרעיון המסומל בויכוח זה שבין משה לקב"ה, נגד איזו תפישה מוטעית של משכן וקרבנות נלחם המדרש?

2.

הסבר בייחוד מה רוצה המדרש לסמל בהדגישו את הכמות הקטנה הנדרשת (עשרים קרשים, שני כבשים, מחצית השקל).

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר