בואו של יתרו והצעתו

גיליון זה הוא המשך גיליון יתרו תש"ז, שעסק בחלקו הראשון של פרקנו, עיין שם!

נחלקו חכמינו ופרשנינו בזמן ביאתו של יתרו, וכך נאמר:

במכילתא יתרו א': 

"וישמע יתרו" – מה שמועה שמע ובא? מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו – דברי ר' יהושע. ר' אלעזר אומר: מתן תורה שמע ובא שבשעה שניתנה תורה לישראל, זעו כל מלכי האדמה בהיכליהם שנאמר (תהלים כ"ט): "ובהיכלו כולו אומר כבוד..."

השוה את

עצת יתרו (כ"א):

"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱ-לֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע"

להוצאתה לפועל (כ"ה):

"וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל"

רמב"ן, פסוק כ"א:

ד"ה אנשי חיל: אנשים ראויים להנהיג עם גדול, כי כל קיבוץ ואוסף יקרא חיל, ואיננו ביוצאי צבא המלחמה בלבד, וכן חיל גדול מאד (יחזקאל ל"ג ו'), ובארבה, חילי הגדול (יואל ב' כ"ה), ובממון, כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח' י"ז), ישאו על כתף עירים חיליהם (ישעיה ל' ו'), ובפירות, תאנה וגפן נתנו חילם (יואל ב' כ"ב). והנה יקרא איש חיל במשפטים, החכם הזריז והישר. ובמלחמה, הגבור הזריז היודע מערכות המלחמה, ותקרא גם כן האשה אשת חיל (משלי ל"א י') בהיותה זריזה ויודעת בהנהגת הבית. והנה יתרו דיבר בכלל ופרט, אמר שיחזה אנשים ראויים להנהיג העם הגדול במשפטים, ופרט, שיהו יראי אלהים אנשי אמת ושונאי בצע, כי לא יהיו אנשי חיל במשפט בלי מידות הללו. ולא הוצרך להזכיר חכמתם ובינתם, כי הדבר ברור שהוא בכלל אנשי חיל. וכאשר נאמר למטה ויבחר משה אנשי חיל, הנה הכל בכלל, שהיו יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע וחכמים ונבונים. ועוד, שאמר מכל ישראל.

חזקוני:

ד"ה אנשי חיל: אֵלו יכול היה משה להכיר, אבל מידת הלב כגון יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע אין בשר ודם יכול לראות, רק לפי אומד הדעת, לפיכך לא הזכירם כאן, וגם במשנה תורה לא הזכיר משה רק חכמים ונבונים וידועים, לפי שכל כך יש ביד אדם להכיר בחברו, אם הוא חכם או לאו, אבל ירא שמים אינו יכול להכיר.

ספורנו:

ד"ה ויבחר: אחר שביקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו, בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית יותר מיראי אלוהים בלתי אנשי חיל. כאמרם ז"ל (שבת פרק במה אשה יוצאה): אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש הוא חגרהו על מתניך ואם עם הארץ חסיד הוא אל תדור בשכונתו.