גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"ויסעו...ויבואו...כל העדה..."

ב.

"יאסף אהרן אל עמיו"

ג.

מות אהרון

ד.

שאלות ודיוקים ברש"י

פרשת חוקת
שנת תש"י

מות אהרן

במדבר פרק כ, פסוקים כב - כט

א.  "ויסעו...ויבואו...כל העדה..."

פסוק כ"ב

"וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר"

רש"י, פסוק כ"ב:

ד"ה כל העדה: כולם שלמים ועומדים להכנס לארץ שלא היה בהן אחד מאותם שנגזרה גזירה עליהם שכבר כלו מתי מדבר ואלו מאותן שכתוב בהן (דברים ד) חיים כולכם היום.

והשווה רש"י, פסוק א':

ד"ה כל העדה: עדה השלמה שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים.

רש"י, פסוק כ"ג:

 ד"ה על גבול ארץ אדום: מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה וכן הנביא או' ליהושפט (דברי הימים ב כ) בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך.

ראב"ע, בתוך דבריו לפסוק ט':

ד"ה וטעם בני ישראל: "הוא מטה האלהים והוא המונח לפני העדות".

והשווה: ראב"ע, פסוק א':

 ד"ה ויבואו בני ישראל כל העדה: בעבור שמתו דור המדבר ועתה באו הבאים אל ארץ כנען.

העמק דבר, (ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת ולוז'ין, נפטר תרנ'ג 1893), פרק כ' פסוק א':

ד"ה וישב העם בקדש: המשכן והמחנה היה סמוך לעיר קדש, אבל העם ישבו בעיר, ובחצרות לא היה כן, (עיין במדבר י"א ל"ה!) כי שם לא היה בואם לעיר בתורת ישיבה, רק כמו עובר ארחות מדבר שנכנס לעיר ליקח צרכיו, אבל בקדש החלו לשאוף רוח ישוב, ואף על גב שעדיין לא הגיעו אל המנוחה והנחלה.

פרק כ' פסוק כ"ב:

ד"ה כל העדה: פרש רש"י, "כולם שלמים וכו'". תמוה, שהרי כבר כתב כן, בבואם לקדש לעיל כ' א'. אלא שהיה אפשר לחשב שנשתייר הרבה מישראל לארץ אדום ליישב שם עד שיכנסו כל ישראל לארץ ישראל, שהרי כבר היו מעורבים עם אנשי אדום בזה הזמן שישבו בקדש. משום הכי כתבה התורה שכל העדה הלכה משם עם משה ואהרן.

1.

מה קשה לרש"י ולראב"ע בפסוק כ"ב?

2.

מה ההבדל בין תשובותיהם?

3.

מהי חולשת כל אחד משני הפירושים האלה?

העזר בתשובתך לשאלה זו בדברי הרמב"ן, פרק כ' פסוק א':

ד"ה ויבואו בני ישראל כל העדה: העדה, עדה שלמה, שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים, לשון רש"י. וכן דעת ר"א. ואם כן מה צורך להזכיר כן בבואם אחרי כן אל הר ההר (פסוק כב). ור"א אמר, כי הזכיר זה בעבור כי יצא אדום להלחם בם הזכיר הכתוב שלא נפקד מהם איש בבואם מעיר אדום.
ואינו נכון, כי ישראל נטו מעליו ולא נלחם בם כלל. והנכון בעיני כי מנהג הכתוב להזכיר כן במקום התלונות, ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אלים ובין סיני (שמות טז א), ויסעו כל עדת בני ישראל למסעיהם ויחנו ברפידים (שם יז א), יודיענו הכתוב כי היו כלם בתלונה, וכן ותשא כל העדה ויתנו את קולם (לעיל יד א), וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת (שם יז ו). ואמר כן בבואם אל הר ההר, להודיע שהיו כלם בהספדו של אהרן קדוש ה', כמו שאמר ויבכו את אהרן כל בית ישראל וגו' (פסוק כט), ואמר לעיני כל העדה (פסוק כז). ובמדבר סיני רבה (יט ט) ראיתי שהזכיר הלשון הזה עדה שלימה וכו' בכתוב השני בהר ההר בלבד, כי הראשון מפני התלונה נאמר כאשר פירשתי: וטעם וישב העם בקדש. לומר כי כאשר נכנסו במדבר צין עד קדש מתה מרים. וטעה ר"א שאמר בעבור שישבו שם ימים רבים כי כן כתוב. כי קדש אשר כתוב בו (דברים א מו) ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם, הוא קדש ברנע והוא במדבר פארן, ומשם נשתלחו המרגלים בשנה השניה ושם חזרו, אבל קדש זה הוא במדבר צין ובאו שם בשנת הארבעים ושם מתה מרים, ומקראות מפורשים הם.

4.

מה היה חטא בני ישראל בשבתם בקדש?

5.

מה הם הרמזים בפרשתנו (פרשת חקת) לדעת רש"י והעמק דבר בהתנהגות ישראל בקודש?

ועיין בראשית ל"ו ז'-ח':

"כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם"

במדבר כ"ה א':

"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב".

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר