בצלאל
שמות פרק לה
| א. | "קרא ה' בשם..." - שאלות ברש"י |
"קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר"
ד"ה קראתי בשם: לעשות מלאכתי, את בצלאל.
1. |
מה ראה רש"י להוסיף את המילה "את" ומה תיקן בדבריו? |
2. |
כיצד מפרש רש"י את הביטוי "קרא בשם"? |
| ב. | דברי משה בהשוואה לדברי ה' - שאלות ברש"י |
השוה את דברי משה בפרשתנו פסוקים ל'-ל"ה לדברי ה' בפרשת כי תשא (ל"א א'-ו'), ואת דברי רש"י שם לדבריו כאן:
כאן |
שם |
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת" רש"י, כאן: ד"ה חור: בנה של מרים היה. ד"ה ואהליאב: משבט דן, מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשווהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב ל"ד י"ט) "ולא ניכר שוע לפני דל". |
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" רש"י, שם: ד"ה קראתי בשם: לעשות מלאכתי, את בצלאל. ד"ה בחכמה: מה שאדם שומע מאחרים ולמד. ד"ה ובתבונה: מבין דבר מלבו, מתוך דברים שלמד. ד"ה ובדעת: רוח הקדש. ד"ה לחשוב מחשבות: אריגת מעשה חושב. ד"ה ובחרושת: לשון אומנות, כמו (ישעיה מ' כ') "חרש חכם", ואונקלוס פירש ושינה בפירושן, שחרש אבנים קרוי אומן, וחרש עץ קרוי נגר. ד"ה למלאת: להושיבה במשבצת שלה במלואה, לעשות המשבצת למידת מושב האבן ועוביה. ד"ה ובלב כל חכם לב וגו': ועוד שאר חכמי לב יש בכם, וכל אשר נתתי בו חכמה ועשו את כל אשר צויתיך. |
1. |
מה ראה משה להוסיף ולהדגיש את כשרונות ההוראה שנתנו לבצלאל ולאהליהם, שלא הוזכרו כלל בדברי ה'? |
| 2. |
מה ראה רש"י לפרש את דבריו שנאמרו בד"ה חור ובד"ה ואהליאב דווקא בפרשתנו, ולא הקדים לפרשם בפרשת כי תשא? |
| ג. | "ראו קרא ה' בשם..." |
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר..."
ד"ה ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי: אמר השם למשה "ראה קראתי בשם", ומשה אמר לישראל "ראו קרא ה' בשם" (להלן ל"ה ל'). והטעם, כי ישראל במצרים פרוכים בעבודת חומר ולבנים, לא למדו מלאכת כסף וזהב וחרושת אבנים טובות, ולא ראו אותם כלל. והנה הוא פלא שיימצא בהם אדם חכם גדול בכסף ובזהב ובחרושת אבן ועץ וחושב ורוקם ואורג, כי אף בלומדים לפני חכמים לא יימצא בקי בכל האומניות כלם, והיודעים ורגילים בהם, בבוא ידיהם תמיד בטיט ורפש, לא יוכלו לעשות בהן אומנות דקה ויפה. ועוד, שהוא חכם גדול בחכמה, בתבונה ובדעת להבין סוד המשכן וכל כליו, למה צוו ואל מה ירמוזו. ולכן אמר השם למשה שיראה הפלא הזה, ויֵדע כי הוא מילא אותו רוח אלוהים לדעת כל אלה בעבור שיעשה המשכן, כי היה רצון מלפניו לעשות המשכן במדבר, ולכבודו בראו, כי הוא "קורא הדורות מראש" (ישעיה מ"א ד'), כדרך "בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך" (ירמיה א' ה'). ובלשון הזה (לעיל ט"ז כ"ט) "ראו כי ה' נתן לכם השבת על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים". ולרבותינו בזה מדרש (שמות רבה מ' ב') "הראה אותו ספרו של אדם הראשון ואמר לו: כל אחד התקנתיו מאותה שעה, ואף בצלאל מאותה שעה התקנתי אותו, שנאמר "ראה קראתי בשם בצלאל". והוא כענין שפירשתי...
1. |
מהו הנס שבחכמתו של בצלאל לפי דעת הרמב"ן? |
2. |
פרש את הביטוי "פרוכים" שבדברי הרמב"ן. |
3. |
בדבר ה' אל משה ל"א ב' התחיל דבריו ב"ראה" ואף משה במסרו את דברי ה' לישראל פתח ב"ראו". מה פירוש המילה ומה כוונתה כאן לפי דעת הרמב"ן ולפי דברי הגמרא הבאים: ברכות נ"ה א': אמר ר' יצחק: אין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן נמלכים בציבור, שנאמר "ראו קרא ה' בשם". |
| ד. | "ראו קרא ה'" |
"רְאוּ קָרָא ה'"
תנחומא ויקהל:
ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם... זהו שאמר הכתוב "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" (משלי ג')... בשעה שאמר הקב"ה למשה בהר על מלאכת המשכן... אמר משה: רבונו של עולם, מי יעשה כל זאת? אמר ליה: "ראה קראתי בשם בצלאל" (ל"א ב'). כשירד משה אמר להם לישראל: כך אמר לי הקב"ה, לעשות לו משכן קרשים מזבח ושלחן. אמרו לו: ומי יעשה כל זאת? אמר להם: בצלאל. התחילו ישראל מרננים על משה ואמרו: לא אמר הקב"ה למשה לעשות את המשכן על ידי בצלאל, אלא משה מעצמו ממנה אותו על שהוא קרובו.
(עיין רש"י ד"ה חור: ראה שאלה ב)
משה – מלך; אהורן אחיו – כהן גדול; בניו – סגני כהונה; אלעזר – נשיא הלוי; בני קהת – נושאי המשכן; וזה – שליט על מלאכת המשכן! כל הגדולה הזאת מבקש משה לכווין! אמר להם משה: אני לא עשיתי כלום מדעתי, אלא הקב"ה אמר, והוא מראה להם "ראו קרא ה' בשם בצלאל", לקיים מה שנאמר "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים" – זה בצלאל שאמר הקב"ה "ראו קרא ה' בשם..." "ואדם" – אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא) ואַתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם".
1. |
על איזו מילה בפסוקנו בנוי המדרש וכיצד הוא מפרשה? |
2. |
מניין לדרשן שהיו ישראל עלולים לרנן, ושכך היה מהלך מחשבותיהם? |
| ה. | ליודעי גרמנית |
ליודעי גרמנית:
השווה את התרגומים לפסוק ל"א:
" וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת..."
…mit Geist Gottes erfüllte mit Weisheit, mit Einsicht, mit Erkenntnis
gefüllt… mit Guttesgeit in Weisheit, in Unterscheidung, in Erkenntnis
איזה משניהם נראה לך מדויק יותר בתרגומו? נמק את תשובתך.
--------------------------------------------------------------------------------
עצה טובה: להבנת המושגים חכמה ותבונה, עיין בדברי הירש לבראשית מ"א ל"ג נבון וחכם.
שאלה קשה
