השוה:
פרק מ' פסוק ח'
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ"
פרק מ"א פסוק ט"ו
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ..."
פסוק ט"ז
"וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱ-לֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה"
| 1. |
הסבר מהו ההבדל בין השקפתם של המצרים על חכמת פתרון החלומות לבין השקפתו של יוסף על חכמה זו. |
| 2. |
מצא עוד פסוקים (מלבד אלה דלעיל) המעידים על השקפתו זו של יוסף! |
פסוק א'
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם..."
בראשית רבה פ"ח:
רבנן אמרו: שר המשקים - זבוב נמצא בתוך פיילי פוטירין שלו, שר האופים – צרור נמצא בתוך גלוסקא שלו.
(פיילי = ספל, לשון phiale. פיילי פוטירין, פירש הערוך: כוס של בשמים ששותים אחר המרחץ.)
תרגום יונתן בן עוזיאל:
ומתיעטו למרמי סמא דמותא במיכלה ובמשקיה למקטל לרבונהום. (=ונתייעצו לשים סם מות במאכל ובמשתה אדוניהם להרגו) – (אף זה ע"פ מדרש חז"ל).
רש"י:
ד"ה חטאו: זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין שלו, וזה נמצא צרור בגלוסקין שלו.
| 1. |
מה ההבדל העקרוני בין דברי המדרש רבה לבין דברי תרגום יונתן? |
| 2. |
מדוע בחר רש"י כאן בדברי מדרש רבה? |
| 3. |
לדברי מדרש רבה מקשים המפרשים: למה לגבי שר המשקים אמרו חז"ל שפשע בזבוב ולגבי שר האופים בצרור, ולמה לא אמרו בשניהם שנפל צרור למשקה ולמאכל? |
| 1. |
ר' יצחק עראמה, בספרו עקדת יצחק (נפטר בתחילת המאה ה-16):
...קרוב היה הדבר לפתור שני החלומות שלהם בשוה, כי מה שהיה רואה שהעוף אוכל המאכלים מעל ראשו היה דומה למה שאמר המשקה "ואתן את הכוס על כף פרעה", כי המלך דומה אל הנשר גדול הכנפים (עיין יחזקאל י"ז)...אמנם נמשך יוסף בפתרון החלומות אחר מה שקדם לו מהכרתם, ובהתחלפות שררתם והקורבה אשר להם אצל המלך, ומהבדל החטאים אשר עליהם נתפסו, וגזר זה למחילה וזה לצליבה... הרי נתבאר שמהשערת הפתרון הוא הכרת החולם.
| א. |
הסבר את דברי בעל העקדה המסומנים בקו. |
| ב. |
התוכל למצוא בפרטי החלומות סימנים המעידים על השוני באופיים ובטיב עבודתם של שני החולמים (כלשון בעל העקדה: "התחלפות שררתם ומהבדל החטאים אשר עליהם נתפסו")? | |
| 2. |
השוה לדברי בעל העקדה דלעיל את דברי אברבנאל:
ואם תשאל מי הגיד ליוסף שהיו שלשת ימים, ולא חדשים או שנים, אני אשיבך מלין, שרוח הקודש היה מישר את יוסף במה שפתר, לא כוחו המשער בלבד.
הסבר, שאין ניגוד בין שתי השקפות אלה על פתרון חלומות. |
פסוק ז'
"וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו"
רמב"ן:
ד"ה וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדוניו: היה ראוי שיאמר הכתוב וישאל אותם לאמר, אבל האריך כי רצה לספר בשבח יוסף שהיה נער עבד ושאל לשני שרים גדולים והם בבית אדוניו אשר שנא אותו, והיה כל אחד יכול לצוות לשאת את ראשו מעליו, ולא פחד מהם מלשאול אותם ולאמר להם דעתו בפתרון, כי בטח בחכמתו, שאילו נמלט שר האופים היה תולה אותו.
ספורנו:
ד"ה סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדוניו: בשביל שהפקיד אותם אדוניו בידו כאמרו ויפקוד שר הטבחים את יוסף אתם, כי לולא זה לא היה ראוי יוסף לחקור על מחשבותיהם.
| 2. |
מה ההבדל בין שתי התשובות הניתנות בזה לקושי? |
השוה:
פרק ל"ט פסוק כ'
"וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר... וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר"
פרק מ' פסוק ג'
" וַיִּתֵּן אֹתָם... אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם"
פרק מ' פסוק ה'
"אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר"
פרק מ' פסוק ט"ו
"כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר"
|
מדוע השתמש יוסף בכינוי זה ולא קרא למקום המצאו "בית הסהר" כדברי הכתוב? |