גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

טעם בגדי הכהנים

ב.

"אשר מלאתיו רוח חכמה"

ג.

האורים והתומים

פרשת תצוה
שנת תשי"א

בגדי כהונה

שמות פרק כח

א.  טעם בגדי הכהנים

רמב"ן:

ד"ה לכבוד ולתפארת: שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים, כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר (ישעיה ס"א י'), כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה, כמו שמצינו בכתונת ועשה לו כתנת פסים (בראשית ל"ז ג'), שפירושו מרוקמת כדמות פסים, והיא כתונת תשבץ כמו שפירשתי (לעיל כ"ה ז'), והלבישו כבן מלכי קדם. וכן הדרך במעיל וכתונת, וכתוב ועליה כתנת פסים כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים (שמואל ב' י"ג י"ח), ופירושו כי עליה כתונת פסים נראית ונגלית, כי המנהג ללבוש בנות המלך הבתולות מעילים שתתעלפנה בהן, ונמצא שכתונת הפסים עליה מלבוש עליון, ולכן אמר וכתנת הפסים אשר עליה קרעה.
והמצנפת ידועה גם היום למלכים ולשרים הגדולים, ולכן אמר הכתוב בנפול המלכות הסר המצנפת והרם העטרה (יחזקאל כ"א ל"א), וכן כתוב וצניף מלוכה (ישעיה ס"ב ג'), וכך יקראם הכתוב פארי המגבעות (להלן ל"ט כ"ח), וכתיב פארי פשתים יהיו על ראשם (יחזקאל מ"ד י"ח), שהם פאר ושבח למכתירים בהם. והאפוד והחשן לבוש מלכות, כענין שכתוב והמניכא די דהבא על צוארך (דניאל ה' ט"ז). והציץ נזר המלכים הוא, וכתיב (תהלים קל"ב י"ח) יציץ נזרו. והם זהב וארגמן ותכלת, וכתיב (שם מ"ה י"ד) כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, וכתיב (דניאל ה' ט"ז) ארגוונא תלבש והמניכא די דהבא על צוארך. והתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים, וכתיב (אסתר ח' ט"ו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והתכריך הוא המעיל שיעטף בו.
ועל דרך האמת, לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קודש לאהרן לשרת בהם לכבוד ה’ השוכן בתוכם ולתפארת עוזם, כדכתיב (תהלים פ"ט י"ח) כי תפארת עזמו אתה. וכתיב (ישעיה ס"ד י') בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, וקודשנו הוא הכבוד ותפארתנו תפארת ישראל, ועוד נאמר (תהלים צ"ו ו') עוז ותפארת במקדשו, וכן לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד (ישעיה ס' י"ג), שיהיה מקום המקדש מפואר בתפארת, ומקום רגליו, שהוא מקום בית המקדש, מכובד בכבוד ה’. וכן ובישראל יתפאר (שם מ"ד כ"ג), שיהיה מראה ומיחד בהם תפארתו, וכן אמר למטה גם בבגדי הבנים כולם לכבוד ולתפארת (להלן פסוק מ'), ואמר בקרבנות יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר (ישעיה ס' ז'). והנה המזבח רצונו, והכבוד בית תפארתו. והיו הבגדים צריכין עשייה לשמן, ויתכן שיהיו צריכין כוונה, ולכן אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה, שיבינו מה שיעשו. וכבר אמרו (יומא ס"ט א') דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי.

המלבי"ם:

ד"ה ועשית בגדי קדש: הנה הבגדים שציוה לעשות היו כפי הגלוי בגדים חיצוניים, שיספר עניינם, איך עשו אותם האומנים במלאכה, אבל באמת היו מורים על בגדים פנימיים שיעשו כהני ה' להלביש בם את נפשותיהם בדעות ובמידות ובתכונות טובות שהם מלבושי הנפש, ומלבושים אלה לא עשו האומנים, וציוה ה' אל משה שהוא יעשה בגדי קודש אלה, היינו ללמדם תיקון נפשותיהם ומידותיהם באופן שילבישו הוד והדר את נפשם הפנימית. ופירוש "ועשית בגדי קדש לכבוד" – כי התבאר אצלנו בכל מקום שנפש האדם נקראת בשם "כבוד" בכתבי הקודש (כמו שנאמר תהלים ל' י"ג "למען יזמרך כבוד") – תעשה בגדי קודש שבם יתלבש הכבוד שהיא הנפש.

ד"ה ואתה תדבר: אולם הבגדים החיצונים, שהם ירמזו על בגדים הפנימיים, זה תעשה ע"י האומנים הבקיאים במלאכה, אולם גם אומנים אלה צריך שיהיו חכמי לב, שכבר ביארתי בפירוש ספר משלי, כי "חכם לב" הוא מדרגה גבוהה מאד, כי "החכם" הוא המתנהג על פי חוקי החכמה ובכל זאת יש לו עדיין מלחמה פנימית עם היצר, אבל "חכם לב" הוא שהחכמה שבה להיות קנין בנפשו וממלאה את כל בתי נפשו. ועל זה אמר: "אשר מלאתיו רוח חכמה" הוא פירוש לחכמי לב, מי שרוח חכמה ממלאה את כל לבו, ולא נמצא בלבו מקום ריק לתאוה וליצר ולמחשבות מתנגדות אל החכמה. וחכמי לב אלה יעשו את בגדי אהרן לקדשו, כי הם יבינו על מה ירמזו הבגדים האלה.

1.

מה ההבדל העקרוני בין הרמב"ן למלבי"ם בטעם בגדי הכהונה?

2.

לשם מה נעזר הרמב"ן בפסוקי תורה, נביאים וכתובים, המובאים בדבריו?

(שמואל ב' י"ג; יחזקאל כ"א; תהלים קל"ב; תהלים מ"ה)

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר