גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

הרחבת המושג "עיור"

ב.

הכלול באיסור "ולפני עור"

ג.

רמז לציון קברות מן התורה

ד.

שאלה כללית

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת קדושים
שנת תשי"א

"ולפני עור לא תתן מכשול"

ויקרא פרק יט, יד

א.  הרחבת המושג "עיור"

ספרא ל"ה:

"ולפני עור לא תתן מכשול" - לפני סומא בדבר. אמר לך: "בת איש פלוני, מה היא לכהונה?" אל תאמר לו: "כשרה היא", והיא אינה אלא פסולה. היה נוטל ממך עצה, אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו. אל תאמר לו: "צא בהשכמה" שיקפחוהו לסטים. "צא בצהרים", שישתרב (=שיכהו השרב) אל תאמר לו: "מכור שדך וקח לך חמור" ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו...

רש"י, פסוק י"ד:

ד"ה ולפני עור לא תתן מכשול: לפני הסומא בדבר לא תתן עצה שאינה הוגנת לו, אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו.

ד"ה ויראת מאלהיך: לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה, ויכול להשמט ולומר לטובה נתכוונתי, לפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך, המכיר מחשבותיך. וכן כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו ואין שאר הבריות מכירות בו, נאמר בו ויראת מאלהיך.

רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת הנפש י"ב הלכה י"ב:

אסור למכור לעכו"ם כל כלי המלחמה ואין משחיזין להם הזיין ואין מוכרין להם לא סכין ולא קולרין ולא שלשלאות של ברזל ולא דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים, אבל מוכרין להם תריסין שאינן אלא להגן.

הלכה י"ד:

כל שאסור למכור לעכו"ם אסור למכור לישראל שהוא ליסטים מפני שנמצא מחזיק יד עוברי עברה ומכשילו.
וכן כל המכשיל עיור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת או שחיזק ידי עובר עברה, שהוא עיור ואינו רואה דרך האמת מפני תאוות לבו, הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר "ולפני עור לא תתן מכשול". הבא ליטול עצה, תן לו עצה הוגנת לו.

1.

הסבר במה שונות הדוגמאות המובאות בספרא, ולפי איזה סדר סדרן?

2.

מה ראה רש"י לבחור דווקא בדוגמא האחרונה?

3.

כיצד מרחיב הרמב"ם את תחומי המושג "עיור"?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר