גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלות ודיוקים ברש"י

ב.

וידוי על השעיר המשתלח

ג.

"מכל חטאותיכם תטהרו" - מדברי התנאים

ד.

בביאור "לפני ה' תטהרו"

פרשת אחרי מות
שנת תשכ"ז

יום הכפורים - סדר העבודה

ויקרא פרק טז

א.  שאלות ודיוקים ברש"י

1) פסוק א'

ד"ה וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו': מה תלמוד לומר: היה ר' אליעזר בן עזריה מושלו משל לחולה שנכנס אצלו רופא, אמר לו: "אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב". בא אחר ואמר לו: "אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב, שלא תמות כדרך שמת פלוני". זה זירזו יותר מן הראשון. לכך נאמר "אחרי מות שני בני אהרן".

(ראה מקור לדברים אלה להלן.)

 

א.

מה הקושי (או הקשיים) שבא רש"י ליישב כאן?

ב. 

למה פתח דבריו במלים "מה תלמוד לומר?"

ג. 

כיצד מפרש רש"י את המילה "אחרי" בפסוקנו?

ד.

בעל גור אריה, מקשה:

קשה, לא היה לו לר' אליעזר בן עזריה לומר "משל לשני רופאים" אלא היה לו לומר: המזהיר את החולה שלא ימות כדרך שמת פלוני, הוא יותר אזהרה משאם הזהירו: "אל יבוא ואל ימות" בלבד.

ישב קושיתו.

2) פסוק ב'

ד"ה: ולא ימות: שאם בא – הוא מת

 

א.

איך מפרש רש"י וי"ו זו של "ולא", והיכן מצינו בתורה שימוש זה של וי"ו?

ב.

מקשה ר' אליהו מזרחי:

הלא בכל התורה כולה מכלל הן אתה שומע לאו, ולמה הוצרך לומר זאת במקומנו?

ענה לשאלתו!

3) פסוק ב'

ד"ה כי בענן אראה: כי תמיד אני נראה שם עם עמוד ענני, ולפי שגילוי שכינתי שם, יזהר שלא ירגיל לבוא. זהו פשוטו.
ומדרשו: לא יבוא כי אם בענן הקטורת ביום הכיפורים.

 

א.

מה ראה רש"י להוסיף מילת "תמיד" שאיננה בכתוב?

ב.

מה ראה רש"י להפוך את סדר המילים שבכתוב ולכתוב במקום "בענן אראה" – "אני נראה עם עמוד ענני"?

ג.

מה ראה להוסיף את "עמוד ענני"?

ד.

מה ההבדל בין פשוטו למדרשו בפירוש המילה "כי"?

4) פסוק ג'

ד"ה בזאת יבא אהרן: ואף זו לא בכל עת כי אם ביום הכיפורים, כמו שמפורש בסוף הפרשה (ט"ז כ"ט) "בחדש השביעי בעשור לחדש".

 

א.

רבי אליהו מזרחי, מקשה:

והלא לעיל (פ' ב') ד"ה כי בענן, אמר בפירוש "כי אם בענן הקטורת ביום הכיפורים" ומסתמא כל הפרשה כולה ביום הכיפורים קא מיירי, ולמה חזר ופירש כאן "כי אם ביום הכפורים"?

ישב קושיתו!

ב.

מהן שתי האפשרויות לפירוש המילה "בזאת" בפסוקנו – ובאיזו מהן בחר רש"י?

דברי רש"י המובאים בשאלה 1 מקורם בספרא ג':

"ויאמר ה' אל משה: דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת" ואין אנו יודעים מה נאמר לו בדיבור הראשון.
היה ר' אליעזר בן עזריה משלו משל למה הדבר דומה? לחולה שנכנס אצל רופא. אמר לו: "אל תשתה צונן ואל תשכב בטחב". בא אחר ואמר לו: "אל תשתה צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות". בא אחר ואמר לו: "אל תשתה צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני" – זה זירזו יותר מכולם.
לכן נאמר "ויאמר ה' למשה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת", ואם בא – מת, הוא שנאמר: "ואל יבוא ולא ימות", הא אם בא - מת כדרך שמתו בניו, לכך נאמר "אחרי מות שני בני אהרן... ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת".

מפרשי רש"י מקשים:

מה ראה רש"י לסטות ממקורו ולדבר בשני רופאים שאחד אמר כך והשני אמר כך, ולא בשלושה רופאים כפי שכתוב בדברי ר' אליעזר בן עזריה?

נסה לישב קושיתם!

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר