גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
עלון הדרכה
חזרה לגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת נצבים - וילך
שנת תשי"ז

גאולת ישראל

דברים פרק ל, פסוקים א - יא

פסוקים אלה חשיבותם מרובה ביותר בגלל שני הנושאים אשר בהם ידובר והם התשובה והגאולה. על כן גם מצטט אותה הרמב"ם בשני מקומות ביד החזקה, בקשר לשני הנושאים דלעיל:

רמב"ם, הלכות תשובה ז' הלכה ה':

כל הנביאים כלם צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר (דברים ל' א') "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה וגומר. ושבת עד ה' אלוקיך ושב ה' אלוקיך וכו'".

רמב"ם, הלכות מלכים י"א א':

... וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים לבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבנו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר (דברים ל' ג') "ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים... אם יהיה נדחך בקצה השמים... והביאך ה' אל הארץ..." ואלה הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו ע"י כל הנביאים.

על המורה לתת לתלמידיו בתחילת שעורו למצוא מצדם הם – מה הם הנושאים של עשרת הפסוקים האלה. לנושא "התשובה" מכוונות השאלות א' 1-3. את הפרינציפ המובא כאן אפשר גם ע"י דוגמא נוספת מספר ירמיהו (רק בתנאי שיש ספרי נ"ך בידי הלומדים, כי אין דבר כזה נעשה מתוך שמיעה בלבד בלי עיון בספר):

ירמיהו ג':

פסוק א'

"... הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד...
וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב אֵלַי..."

פסוק ו'             

"הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל..."

פסוק ז'             

"וָאֹמַר אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ אֶת כָּל אֵלֶּה אֵלַי תָּשׁוּב וְלֹא שָׁבָה"

פסוק י'             

"וְגַם בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה"

פסוק י"ב          

"שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל"

פסוק י"ד           

"שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים"

לכאורה מרובות החזרות בקטע קטן זה וגם קשה למצוא את ההדרגה ומה קודם הגאולה או לדחות אתחלתא דגאולה – או התשובה או לפתוח התעוררות לתשובה, מי גם הוא הצועד צעד ראשון?

יש לעמוד על כך תוך קריאה מרובה של עשרת הפסוקים, תוך בדיקת החזרותו יש לעמוד יפה על השוואה בין פסוק ב' לבין פסוק י' אשר כמעט רב המלים בהם חוזרות. וכן יש להבין את היחס בין פסוק ח' לבין פסוק י'. האם 'כי' של פסוק י' 'כי' של נתינת טעם הוא או 'כי' של תנאי הוא (לשון 'אם' או לשון 'משום'?).

כן יש לעמוד במיוחד על הצרוף המוזר החוזר ונשנה בתוך של "שב שבות" שאלה ב' וג'.

בשאלה של גאולה ותשובה ומה קודם עסקנו גם בגיליון נצבים וילך תש"ה בהביאנו את דברי הרב קוק מתוך אורות התשובה י"ז, גם בגיליון עקב תשי"ג שאלה ג' ובשני המקורות דנים בפסוקי פרשתנו.

על תהליך הגאולה עצמו בשלביו השונים מדברים שאלה ב' אך בעיקר ד'. אם אין הלומדים יודעים כלום על תקופת המדברים – יצטרך המורה לדבר על התחלת תקופתם של חובבי ציון ואף על התקופה ועל הויכוחים שהתנהלו אז על גאולה נסית וגאולה טבעית. כי בלי זה לא יובנו דברי שני המדברים בשאלה ד'.

תכלית כל התכליות, ה'למען' האחרון נידון בשאלה ה' ולואי ונדע להחזירה ללב תלמידנו.