הפטרת לך-לך

הערה: לפסוק ראשון של מ"א בשאלת "אברהם או כרש" עיין גיליון לך לך תשי"ט.

פרק מ"א פסוק ב'

"מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ"

ילקוט שמעוני ח"ב התס"ט (תהלים ק"י):

מי העיר ממזרח - אמר ר' ראובן: ישנים היו עובדי אלילים מלבוא תחת כנפיו של הקב"ה. ומי העירן לבוא תחת כנפיו? אברהם, שנאמר "מי העיר ממזרח". ולא תאמר לעובדי אלילים בלבד, אלא אף הצדקה היתה ישנה והעירה. כיצד? אברהם פתח לו פונדק והיה מקבל העוברים והשבים, שנאמר "ויטע אשל בבאר-שבע". אמר ר' אלעזר: מה הוא אשל? אכילה, שתיה, לינה.

דבר אחר: "צדק יקראהו לרגליו" – צדיקו של עולם מלוהו, כשבא לעשות מלחמה עם אמרפל וחבריו.

פרק מ"א פסוק ח'

"וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי"

פסוק ט'

"אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ"

 פסוק י'

"אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱ-לֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי"

רש"י:

ד"ה ואתה ישראל עבדי: ועלי יש לעזור לך, וסוף המקרא: "אל תירא כי אתך אני", כך נראה לי חיבור הענין לפי פשוטו.

ד"ה מקצות הארץ: משאר האומות.

רד"ק:

ד"ה ואתה ישראל עבדי: אינך כגויי הארצות, כי עבדי אתה ואני בחרתיך להיות לי עבד – ולמה? שאתה "זרע אברהם אוהבי", שאהבני ודבק בי ויצא מתוך עובדי פסילים ואלילים.

ד"ה אשר החזקתיך: עבר במקום עתיד, כדרך הנבואות, רצונו לומר,: אחזיק בך להוציאך מהגלות.

ד"ה מקצות הארץ ומאציליה: מגדולי הארץ וממלכים קראתיך, שתצא מרשותם ולא יהיה בהם כח לעצור אותך.

פרק מ"א פסוק ח'

"זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי"

בובר, תורת הנביאים:

א-לוהים לוקח את אברהם מביתו וארצו, מביאו אל ארץ שמבקש הוא "להראות" לו ו"מוליך אותו בכל ארץ כנען" (יהושע כ"ד) ואומר להיות מגנו (בראשית ט"ו א') המונהג מתמסר לו באמונה (בראשית ט"ו ז'), "הולך" לקול קריאתו (י"ב ד') עד לנסיון אחרון שבו אברהם נדרש להשיב את הבן שניתן לו ואברהם "הולך" שוב בשתיקה לעשות את המוטל עליו: מכאן יובן לנו מפני מה הנביא של תקופה מאוחרת (ישעיה מ"א ח') חוזר על אותו מאמר בעשרת הדברות ובשירת דבורה על "אוהבי" א-לוהים לסמן בו את אברהם.

פרק מ"א פסוק ח'

"וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי"

רש"י:

ד"ה אברהם אוהבי: שלא הכירני מתוך תוכחה ולימוד אבותיו אלא מתוך אהבה.

רד"ק:

ד"ה אברהם אוהבי: שאהבני ודבק בי ויצא מתוך עובדי פסילים ואלילים.

ד"ה אברהם אוהבי: כי אברהם הוא ראש לאוהבי ה' בעבור שכבר בטח לבו בה' קודם ראותו הנסים שעשה ה'.

רמב"ם, ספר המצוות מצוה ג':

שציוונו באהבתו יתעלה. וזה שנשוב ונתבונן במצוותיו ומאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה, וזאת היא האהבה המחויבת... שזאת המצוה גם כן כוללת שנהיה קוראים לבני אדם כולם לעבודתו יתברך ולהאמין בו, וזה, שאתה כשתאהב איש אחד, תספר בשבחיו ותרבה בהם ותקרא בני אדם לאהוב אותו, וזה על דרך משל. כן כשתאהב אותו יתברך באמת, כאשר הגיע לך מהשגת אמתתו אתה קורא בלי ספק הסכלים והפתיים לדעת ידיעת האמת אשר ידעתו.
ולשון ספרי (דברים ו' ה') "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך": אהבו על הבריות כאברהם אביך, שנאמר (בראשית י"ב) "ואת הנפש אשר עשו בחרן".
ורצונו לומר: כמו שאברהם מפני שהיה אוהב, שהעיד הכתוב (ישעיה מ"א ח') "אברהם אוהבי" וזה בעוצם השגתו קרא בני האדם להאמין בשם מרוב אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם.

פרק מ"א פסוק ח'

"אַבְרָהָם אֹהֲבִי"

            השווה לדברי הפרשנים הנ"ל את דברי המתרגמים:

Luther: du Samen Abrahams meined Geliebten

King James Version: Seed of A. my friend

Version d'Osterwald: race DAbraham que j'ai aime Zadoe Cahn (traduc. Des members du rabbinate francais 1906) Posterite d'Abr. Qui m'aimait

Buber:

Same Abraham's meines Liebenden

פרק מ"א פסוק י"א

"הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ"

פסוק י"ב

"תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּךָ"