איסור הונאת גר

שמות פרק כב, פסוקים כ - כג

לפסוק כ"ב עיין גם גיליון משפטים תש"ג וצרפהו לנאמר כאן.

(הערה: בשאלה זו ראה דברי ראב"ע שנאמרו בהקדמה לפרשתנו ב' ד"ה כי תקנה עבד עברי).

מה המשותף בכל הדינים השונים הנאמרים בפסוקים כ'-כ"ו?

מה הקשר בין פסוק כ' למה שנאמר לפניו?

מה הקשר בין כ"ג ט' לפסוקים הבאים לאחריו?

פסוק כ'

"וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ"

רש"י:

ד"ה לא תונו: אונאת דברים, כמו (ישעיה מ"ט) והאכלתי את מוניך את בשרם.

ד"ה ולא תלחצנו: בגזלת ממון.

(רש"י הלך כאן בעקבות המכילתא וזו לשונה:)

מכילתא קע"ח:

לא תוננו: בדברים; ולא תלחצנו: בממון.
שלא יאמר לו (לגר): אמש היית עובד לבל, קורס נבו, והרי חזירים בין שניך ואתה מדבר מילים כנגדי...

המושג אונאת דברים מתפרש בגמרא בבא מציעא נ"ח ע"ב:

... באונאת דברים הא כיצד?
אם היה בעל תשובה, אל יאמר לו: זכור מעשיך הראשונים;
אם היה בן גרים, אל יאמר לו: זכור מעשי אבותיך;
אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו: פה שאכל נבלות וטרפות, שקצים ורמשים, בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה?
אם היו יסורין באין עליו או אם היו חלאים באין עליו, או שהיה מקבר את בניו, אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב (איוב ד'): "... זכר נא, מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו?"

אם היו חמרים מבקשים תבואה ממנו, לא יאמר להם; לכו אצל פלוני, שהוא מוכר תבואה, ויודע בו שלא מכר מעולם...
אף לא יתלה עיניו על המקח ( = לא יעמוד על המקח) בשעה שאין לו דמים.

רמב"ם, הלכות מכירה י"ד הלכה י"ד מוסיף על כל הנ"ל עוד:

נשאלה שאלה על דבר חכמה, לא יאמר למי שאינו יודע אותה חכמה: מה תשיב בדבר זה? או: מה דעתך בדבר זה? וכן כל כיוצא באלה.

הסבר את המושג "אונאת דברים" (כלפי כל אדם וכלפי הגר) על פי הדוגמאות השונות המובאות במכילתא, בגמרא וברמב"ם!

השוה דברי רש"י כאן לדבריו ויקרא י"ט ל"ג:

ד"ה לא תונו: אונאת דברים. לא תאמר לו אמש היית עובד עבודה זרה ועכשיו אתה בא ללמוד תורה שנתנה מפי הגבורה?

נסה למצוא סיבה, למה לא אמר רש"י דבריו שם במקומנו, והרי הוא נוהג לפרש מושג בפגשנו בו בפעם הראשונה בתורה.

שאלה קשה שאלה קשה ביותר