גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"וישם ה' דבר בפי בלעם"

ב.

כוונת בלעם בהבאת קרבנות

ג.

"שבעת המזבחות" - ביידוע - שאלות ברש"י

ד.

פירוש מילת "שפי"

ה.

אישיותו של בלעם ונבואתו

ו.

"שבעת המזבחות ערכתי" - דברי פיוס

ז.

"ואעל" וכו' - בציווי

ח.

בלעם שרה באקסטאזיס של נבואה

ט.

שאלה בתרגום אונקלוס

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת בלק
שנת תש"ד

הכנות בלעם ומדרגתו

במדבר פרק כג, פסוקים א - ו

גיליון זה הוא השלמתו של גיליון בלק תש"ג, שעסק אף הוא בפרקנו אולם בעיקר בשני המשלים (ז'-י', י"ח-כ"ד), גיליון זה עוסק בעיקר בהכנות בלעם ובמדרגתו בנבואה. מטעם זה מועתקת כאן שאלה א', מתוך השאלון ההוא.

א.  "וישם ה' דבר בפי בלעם"

פסוק ה'

"וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר בְּפִי בִלְעָם"

ילקוט שמעוני, (בלק) רמז תשס"ה (עיין גם סנהדרין ק"ה ב'):

וישם ה' דבר בפי בלעם - ר' אליעזר אומר: מלאך. ר' יוחנן אמר: חכה.
דבר אחר: שעיקם את פיו ועקמו כאדם שקובע מסמר בלוח.

ועיין גם רש"י, פסוק ט"ז:

ד"ה וישם דבר בפיו: ומה היא השימה הזאת, ומה חסר המקרא באמרו שוב אל בלק וכה תדבר? אלא כשהיה שומע שאינו נרשה לקלל אמר: מה אני חוזר אצל בלק לצערו? ונתן לו הקב"ה רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה. אמר לו: על כרחך תשוב אל בלק.

רמב"ן, פסוק ה':

ד"ה וישם ה' דבר בפי בלעם: יש מפרשים כי לא ידע בלעם בדברים, אך השם מלא אותו דברים ואמר לו שוב אל בלק וכה תדבר כי יצאו הדברים מפיך. ואולי כן דעת רבותינו שאמרו (תנחומא בלק י"ב) עיקם את פיו ופיקמו כאדם שקובע מסמר בלוח, ר' אליעזר אומר מלאך היה מדבר, ר' יהושע אומר וכו'.
ואינו נכון בעיני, בעבור אמרו (להלן כ"ד ד') שומע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה, אבל טעם "וישם" הלימוד, שלימדו הדברים שיגרוס אותם בפיו ולא ישכח ולא יפיל מהם דבר, כטעם: ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם (דברים ל"א י"ט), וכן כי על פי אבשלום היתה שומה (שמואל ב' י"ג ל"ב).

רמב"ם, מורה נבוכים מאמר ב' פרק מ"ה, בייחוד הקטע:

והמדרגה השניה (מהנבואה) הוא שימצא האדם כאילו ענין אחד חל עליו וכח אחד התחדש וישימהו לדבר, וידבר בחכמות או בתשבוחות, או בדברי אזהרה מועילים, או בעניינים הנהגיים או אלוקיים, וזה כולו בעת היקיצה והשתמש החושים על מנהגיהם, וזהו אשר יאמר עליו שהוא מדבר ברוח הקודש, ובזה המין מרוח הקודש חיבר דוד תהלים וחיבר שלמה משלי וקהלת שיר השירים... (עיין שם באריכות). ודע שבלעם גם כן מזאת הכת היה, בעת שהיה טוב, וזה העניין רוצה באמרו "וישם ה' דבר בפי בלעם" כאילו הוא אומר שברוח ה' ידבר, ומזה העניין אומר הוא על עצמו: "שומע אמרי אל".

1.

כיצד מפרש הרמב"ן את דברי חז"ל הנ"ל?

2.

במה שונה הרמב"ן מדברי חז"ל הנ"ל?

3.

האם קרוב הרמב"ם יותר לדעת חז"ל או לדעת הרמב"ן?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר