גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלות לשון וסגנון

ב.

בין מכת ברד לבכורות - שאלות ברש"י

ג.

"הירא את דבר ה' מעבדי פרעה..."

ד.

"והפשתה והשעורה... נוכתה"

פרשת וארא
שנת תשכ"ט

מכת ברד

שמות פרק ט, פסוקים יג - לה

עיין גם גיליון וארא תשכ"ג.

א.  שאלות לשון וסגנון

1.

פסוקים כ'-כ"א

"הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה' וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה"

א.

שלא כבסגנון הרגיל במקרא קודם כאן הנושא לנשוא. מה הסיבה?

ב.

ראב"ע:

ד"ה ואשר לא שם: יש בלשון ישמעאל טעם לוי"ו ויעזב, רק אין יכולת בנו לתרגם את הדבר ללשון אחרת, וככה (בראשית כ"ב) "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו" ורבים ככה.

מה המוזר בוי"ו של "ויעזב את עבדיו"?

והשוה לדברי ראב"ע, שמות י"ח כ"ג:

ד"ה ויכולת: וי"ו ויכולת כפ"א רפה בלשון ישמעאל: אם תעשה את הדבר הזה ויתן לך ה' רשות לעשותו אז תוכל לעמוד.

ויקרא כ"ה ל"ג:

ד"ה ויצא: וי"ו ויצא כפ"א רפה בלשון ישמעאל.

מה המשותף לכל הו"וים האלה?

ג.

השוה:

פסוק י"ט

"שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה... וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה..."

פסוק כ'

"הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים"

התוכל להסביר את השוני שבפעלים מתוך השוני שבהקשרם?

2.

פסוקים כ"ג-כ"ו

תיאור הברד

א.

מה הם האמצעים הסגנוניים בתיאור מוראותיו של הברד?

ב.

 פסוק כ"ה

"וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם... וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד"

(השוה בראשית כ"ז ט"ו-ט"ז:

"... וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן.... וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל יָדָיו...")

התוכל להסביר את חילופי הזמנים בין עתיד (עם וי"ו המהפך) לעבר?

מצא עוד דוגמא לסגנון זה בפרקנו (פרק ט').

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר