גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

שאלה בתרגום אונקלוס

ב.

"ויאמר ה' אל אהרן" או אל משה? - שאלות ברש"י

ג.

בביאור "ואתה ובניך אתך"

ד.

"עבודת מתנה" מהי?

ה.

מדוע לא ינחל שבט לוי

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת קרח
שנת תשכ"ט

פרקים י"ז-י"ח: שאלות שונות

במדבר פרק יז, כז - פרק יח

גיליון זה הוא המשכו של גיליון קרח תשכ"ח.

א.  שאלה בתרגום אונקלוס

פסוק כ"ז

"הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ"

תרגום אונקלוס:

הן מננא קטלא חרבא, הא מננא בלעת אעא, הא מננא דמיתנא במותנה. (ממנו הרוגי חרב, ממנו שבלעה האדמה, ממנו שמתו במגפה.)

משך חכמה:

תרגום אונקלוס: הא מננא קטלא חרבא. כוונתו אל מה שהלכו אל ההר ויכום ויכתום עד החרמה, מפני שלא היה עמם הארון שלא מש מקרב המחנה. והנה בלא הארון – קטלא חרבא; וכל הקרב אל משכן ה' – ימות, לא קרוב טוב, ולא רחוק יפה, ואיך נעשה? האם תמנו לגוע?
ובאמת אמרו חז"ל: (ירושלמי חגיגה פרק ב') התורה דומה לשני שבילים: אחד של אור (=אש) ואחד של שלג, היטה בזה – מת באור; היטה בזה – מת בשלג, מה יעשה? יהלך באמצע!

1.

מה הביאו לאונקלוס לתרגם תרגום חופשי כזה?

2.

מהו המסומל ב"קרוב" וב"רחוק" בדברי בעל משך חכמה, והיכן מצאנו פחד מעין זה המבוטא כאן אצל בני ישראל במקום אחר בתורה?

השווה לדבריו ספרי וזאת הברכה "מימינו אש דת למו": שנמשלה התורה לאש: קרוב לאדם - נכווה, רחוק ממנו – צונן.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר