דברים רבה פרשה ד' סעיף ג':
ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו... והקללה אם לא תשמעו... אמר ר' אלעזר: כשאמר הקב”ה דבר זה בסיני, באותה שעה (איכה ג') "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" אלא מאליה הרעה באה על עושה הרעה והטובה באה על עושה הטובה, אמר ר' חגי: ולא עוד שנתתי לכם שני דרכים אלא שנכנסתי לפנים משורת הדין ואמרתי לכם: (דברים ל'): "ובחרת בחיים".
| 1. |
הסבר את הרעיון הכלול בדברי המדרש האלה, וכיצד מפרשים הם את פסוקינו. |
| 2. |
מה ראה ר' חגי להוכיח את דעתו מדברים ל' ולא מכאן? |
| 3. |
נסה להוכיח את דעת ר' חגי ("שנכנס אתנו לפנים משורת הדין") גם מן הפסוקים שלנו. |
פסוק כ"ז
"אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ"
פסוק כ"ח
"וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ"
רש"י:
ד"ה את הברכה: על מנת אשר תשמעו.
(להבנת דברי רש"י עיין גמרא גטין ע"ד ע"א:
"דאמר רב הונא אמר רבי: כל האומר "על מנת" כאומר מעכשיו דמי).
רבנו בחיי:
"אם" הוא לשון מסופק ולא רצה להזכירו בעניין הטובה, אבל בפורענות הזכיר לשון מסופק. ולבד כתב בברכה "אשר תשמעו" – שהוא לשון ודאי.
העמק דבר:
משום שהקב”ה מסייע תחילה שנוכל לקיים את המצוות ואח"כ אם שומעים דבר ה' מוסיף שכר.
| 1. |
כיצד מיישבים שלושת המפרשים הנ"ל את התמיהה הסגפנית שלפנינו? |
| 2. |
מהו ההבדל בין רש"י להעמק דבר? |
| 3. |
התוכל ליישב את התמיהה הנ"ל בדרך אחרת? |
ירושלמי סוטה פרק שביעי הלכה ג':
משנה:
ברכות וקללות כיצד? כיוון שעברו ישראל את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל שבשומרון שבצד שכם אצל אלוני מורה שנאמר "הלא המה בעבר הירדן" ולהלן הוא אומר (בראשית י"ב) "ויעבור אברהם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה". מה אלון מורה האמור להלן – שכם, אף אלון מורה האמור כאן – שכם.
גמרא:
"הלא המה בעבר הירדן" – מן הירדן ולהלן (פירוש פני משה: רחוק מן הירדן לצד מערב). "אחרי דרך מבוא השמש" – מקום שהחמה זורחת (פירוש פני משה: "אחרי" לשון מופלג, שהוא {מחוק} ממקור שהחמה זורחת מן המזרח של הירדן, שהיו ישראל שם כשנאמר להם מקרא זה ודרש "מבוא השמש" על מזרח, מקום שהשמש זורחת שם) "בערבה מול הגלגל אצל אלוני מזרח" - זה הר גריזים והר עיבל של כותים – דברי ר' יהודה. ר' אליעזר אומר: אין זה הר גריזים והר עיבל של כותים. שנאמר "הלא המה בעבר הירדן" סמוך לירדן, "אחרי דרך מבוא השמש" – מקום שהחמה שוקעת, "בארץ הכנעני" – אילו בין החוי (פירוש קרבן העדה: ואלו שכם הידוע לנו שיושבים שם הכותים הוא בין ההרים, ואיך אמר הכתוב: "היושב בערבה"?) "מול גלגל" – אין כאן גלגל, "אצל אלוני מורה" – אין כאן אלוני מורה. מה מקיים ר' אליעזר "הר גריזים והר עיבל"? שתי גבשושיות עשו וקראו זה הר גריזים וזה הר עיבל. (פירוש: שני הרים קטנים עשו סמוך לירדן וקראו להם גריזים ועיבל והסימנים הללו שנאמרו בכתוב שאחרי דרך מבוא השמש..."לא על הר גריזים ועיבל נאמרו אלא על הדרך שילכו בה)...
תני ר' אליעזר בן יעקב אומר: לא בא הכתוב אלא להשוות להם את הדרך ולומר: בדרך ילכו ולא בשדות, בישוב ילכו ולא במדבר, בערבה יכלו ולא בהרים...
רש"י, פסוק ל':
ד"ה אחרי: אחרי העברת הירדן הרבה והלאה למרחוק וזהו לשון אחרי כל מקום שנאמר אחרי מופלג הוא.
ד"ה מול הגלגל: רחוק מן הגלגל .
ד"ה אלוני מורה: הוא שכם שנאמר (בראשית יב) עד מקום שכם עד אלון מורה.
(להבנת דברי רש"י עיין גם רש"י, בראשית ט"ו א':
ד"ה אחר הדברים: כל מקום שנאמר אחר סמוך אחרי מופלג.)
שד"ל:
ד"ה מול הגלגל: איננו המקום שנקרא כן בימי יהושע ששם נימולו בתחילת כניסתם לארץ, אבל גלגל זה הוא סמוך לעיר שכם ורחוק הרבה מיריחו.
| 1. |
מה בין ר' יהודה לר' אליעזר בפירוש הביטוי "מבוא השמש" ומה הצריך את ר' יהודה לפרשו כאשר פרשו, (בניגוד לשימוש ביטוי זה בתהלים קי"ג ג':
"מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'"!). |
| 2. |
מה ראה ר' אליעזר להוציא שני השמות "גריזים ועיבל" מהוראתם הרגילה? |
| 3. |
האם הלך רש"י בעקבות ר' אליעזר או בעקבות ר' יהודה או בחר לו דרך חדשה? |
| 4. |
במה שונה שד"ל מדעות קודמיו אלה ומה המריצו ללכת בדרך זו? |
| 5. |
עיין-
ביהושע ד' כ':
"שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל"
יהושע ט' ו':
"וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית"
מלכים ב' ב' א':
"וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת ה' אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן הַגִּלְגָּל"
היש להביא מפסוקים אלה סיוע לדעת שד"ל? |