יעקב ולבן

כריתת הברית

הבא ללמד פרק זה יפנה תחילה תשומת לב הלומדים לעושר הרב שבעלילה ושבשיחות ובדיבורים ובמעמדים השונים בפרק אחד: יש בו שיחת בני יעקב בבית, שיחת יעקב ונשיו בשדה, הכנות לבריחה, בריחה, רדיפה, השגה, נאום תוקפני של לבן, שתי תשובותיו של יעקב: אחת מאופקת עניינית; שנייה סוערת תוקפנית מתפרצת. בין שתיהן חיפושים, ריצה מאהל לאהל, דברי רחל. ועל הכל פעמיים גילוי שכינה בדיבור קצר, פעם אל יעקב פעם אל לבן ושניהם לשמרו מכל רע ולקיום ההבטחה שניתנה לו בתחילת הפרשה.

כל זה עד התחלת הקטע שבו עוסק גיליוננו. כל זה סוער, רוגש, מלא תנועה. כדי שלא יאבד הלומד בהתעמקו בפרט, בפסוק אחד, את הקשר הכללי, כדי שלא יעלם ממבטו נוף הפרק כולו, לשם זה ניתנו שאלות א וב. בנאומיהם של יעקב ולבן עד לכריתת הברית עסקנו בגיליונות ויצא- תש"ז, תשט"ז, תשי"ז.

לשאלה ב1 יש להעמיד זה מול זה את שאלת לבן ואת שאלות יעקב:                             

"וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם?
אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ?"

יש להראות מהי התרגשות מעושה, מלאכותית, מעמידה פני אוהב, ומה היא התרגשות כנה ואמתית, זעם מתפרץ.

החל מכריתת הברית נעשה הסגנון שקט והקצב אטי, ואף נראה כאילו יש חזרות על אותו דבר. ולא היא.

השווה:
(א) פסוק מ"ו:

"וַיַּעֲשׂוּ גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל"

פסוק נ"ד:

"וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם"

(ב) פסוק מ"ה:

"וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם"

פסוקים נ"א-נ"ב:

"וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה...
עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר"

ואין אלה חזרות על אותו דבר. והרמב"ן מפרש יפה את (א) ואילו (ב) מתחלק להקדמה והכנה – ולעצם כריתת הברית.

לשאלה ד יש להשוות את לשון השבועות בפרק י"ד

"אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח"

וכן (כ"א כ"ג)

"אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי"

 וכן (ישעיה ה' ט')

"אִם לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ"

ויש תחילה לתת את ההסבר שנתן ר' וולף היידנהיים, (מפרש ושום שכל) בראשית י"ד כ"ג:

ד"ה אם מחוט ועד שרוך נעל: מלת "אם" עקרו לתנאי, אבל רבו פארותיו ותוצאותיו, וכל "אם" שבמקרא הבא אצל לשון שבועה יהיה במקום מלת "שלא". וכן: חי פרעה אם תצאו מזה (בר' מ"ב ט"ו) – שלא תצאו מזה; אם יראו את הארץ (במדבר י"ד כ"ד) – שלא יראו את הארץ.

אלא שצריך עוד להוסיף על כך שבאמת כל שבועה היא "תנאי שלא הושלמה תשובתו", דהיינו שהמשפט הראשי שלאחרי התנאי ("יבוא עלי כל רע") לא נאמר, ועיין ברמב"ן במדבר י"ד כ"א ד"ה "וימלא כבוד ה'" עד "ועל דרך האמת". מכאן יתברר, מה הוא הקושי בפסוקנו ולמה נאלצים המפרשים ליישבו.

לשאלות ה ו ראוי לעבור על כל המקומות בהם כורתים האבות ברית עם נכרים. איזה צד הוא המבקש לבוא בברית? מי המציע נוסח של שבועה?

והשווה: דברי אבימלך כ"א כ"ג:

"הִשָּׁבְעָה לִּי בֵא-לֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר..."

ותשובת אברהם כ"א כ"ד:

"אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ"

ללמדך שאין "שותפות דתית" בין מי שמכיר באלוהי אמת ובין עובדי ע"ז.

"ולמה נקרא שמו אברהם העברי? שכל העולם מעבר אחד והוא מעבר שני".