רפידים

עיין גם גיליון בשלח תש"ז!

ההתלוננות ברפידים היא האחרונה בפרשתנו. יפתח המורה שיעורו בסקירה על כל תלונות ישראל בפרשה זו, החל מרגע צאתם משעבוד לגאולה:

י"ד י'-י"ב                        ט"ו כ"ב-כ"ד                    ט"ז א'-ג'

וכדי להבין דור זה שגדל בעבדות יש לקרוא דברי הראב"ע על תלונתם הראשונה בעמדם לפני ים סוף "ומצרים נושע אחריהם".

ראב"ע, פרק י"ד:

ד"ה התיצבו וראו: ...יש לתמוה, איך יראו מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם? ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם? והתשובה, כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו? והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה. הלא תראה, כי עמלק בא בעם מועט ולולא תפילת משה היה כובש את ישראל. וה' לבדו שהוא עושה גדולות ולו נתכנו עלילות. סבב שמתו כל העם היוצאים ממצרים הזכרים, כי אין בהם כח להלחם בכנענים, עד שקם דור אחר דור במדבר שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה כאשר הזכרתי בדברי משה בפ' שמות.

וכדי להבין את ההבדל בין הלך רוחו של משה ובין הלך רוחם הם, המתבטא בפרשתנו בהתפרצותו של משה בפסוק ב' כלפי העם ועוד יותר בפסוק ד' כלפי ה': "מה אעשה לעם הזה (לא ל"עמך" כינוי שהשתמש בו בבקשו עליהם רחמים אחרי חטא העגל שמות ל"ב: "למה ה' יחרה אפך בעמך" – כי אם בכל מלא הזרות ל"עם הזה") עוד מעט וסקלוני" – בכדי להבין את התהום שבינו לבינם יעויין שוב בדברי ראב"ע שאמרם מיד עם הולדת משה:

שמות ב' ג' ד"ה ותחמרה בחמר

 בדברו על הולדת משה והתחנכו בבית פרעה אומר ראב"ע. (ראב"ע: ב' ג'

ד"ה... ומחשבות ה' עמקו ומי יוכל לעמוד בסודו ולו לבדו נתכנו עלילות: אולי סבב ה' זה, שיגדל משה בבית המלכות, להיות נפשו על מדרגה העליונה בדרך הלמוד והרגילות. ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים. הלא הראה שהרג המצרי בעבור שעשה חמס והושיע בנות מדין מהרועים בעבור שעשו חמס להשקות צאנם מהמים שדלו).

מכאן המעבר לשאלה ב, שאין אלה דברי מיואשים אשר כלתה נפשם לטיפת מים אלא דברי המנסים את ה', מבהירים כמה מן המפרשים במלוא הבהירות. וכדאי לעיין בדברי הרמב"ן לפסוק א' שבפרקנו. (גיליון בשלח תשי"ז ב). חשוב להבליט כאן שהתורה באמצעות רמזים לשוניים מרובים – אומרת לנו שלא התנאים האובייקטיביים הם שהביאו אותם לידי צעקה אלא ההרגשה הסובייקטיבית היא היא שהביאה לידי התמרמרות וגרמה לראית כל הרע שבתנאים האובייקטיביים. ויש להדגיש ולחזור ולהדגיש שכל זה קרה ימים מספר אחר ראית נסים גלויים, יד חזקה וזרע נטויה, היינו התפרצות האל-טבעי לתוך החיים הטבעיים – ואעפ"כ!!

       (ראוי להשוות כאן את דברי מדרש תנחומא ישן לפרק ט"ו פסוק כ"ג שהובאו בגיליון בשלח תשט"ז     

ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם.
אמר ר' לוי: ומה "כי מרים הם"? הדור היה מר במעשיו).

שאלה ג ראוי לעיין גם בפירושים השונים של "ויצעקו בני ישראל אל ה'" (י"ד י') ועיין גיליון בשלח תש"ו.

בלימוד שאלה ד יש להבליט את התנגדותם של חכמינו למה שקרוי היום "פולחן האישיות". אין משה רבנו התכלית אלא רק האמצעי לביצוע הרצון האלוקי שהוא גאולת ישראל "שבשבילם העליתי אותך ובשבילם תמצא חן וחסד חיים וכבוד לפני".