רוצח בשגגה

רוצח בשגגה

גיליון זה אינו עוסק בפרשנות פסוקים ולא בעיון מדויק ומדוקדק של פרטי לשון וסגנון או של דיוקים ברש"י אלא רק במצוה בכללותה ובטעמי המצוה – ניסה לערי המקלט.

ייטיב המורה לעשות אם לפני גשתו לפתרון השאלות יעיין תחילה עם תלמידיו מה הם המקומות השונים בתורה שבהם מדובר בנושא זה.

יפתח במשפטים (שמות כ"א י"ג) ויסביר שכיון מובא ענין הרוצח בשגגה רק כבסוגריים, כי עיקר הפרשה כ"א י"ב-י"ז אינו אלא עברות אשר עונשם "מות יומת". משם יעבור אל שופטים (דברים י"ט א' – י"ג) אשר שם ניתנת הדוגמא הממשית לרוצח בשגגה אשר דינו ישיבה בערי המקלט:

"וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים..."

(ועיין גיליון שופטים תש"ך).

שאלה א' עוסקת בהבהרת המושגים העקריים הנוגעים לעניננו:

שגגה גמורה;       שגגה קרובה לאונס;        שגגה קרובה לזדון;

מבחינה חינוכית יש להסביר ולחזור ולהדגיש לתלמידים, שאין "שגגה" היפוכו הגמור של "זדון", ולא כל מי שלא עשה מעשה בזדון ובכוונה להרע – כבר חף הוא מפשע ואין להענישו. הפטור יענש, החף מכל פשע, אין זה בשוגג הגמור אלא רק ה"אנוס". וזה יתכן רק אם היו תוצאות מעשהו לא ניתנות כלל לשער, והוא כמו "דבר פלא", שאין זה דבר הקבוע להיות ברוב העמים, אבל העושה מעשה אשר תוצאותיו גורמות נזק ואפשר היה לשער מראש שהתנהגות כזו או כיוצא בה עשויה להזיק "ודבר קרוב הוא להיות", אינו אלא שוגג קרוב למזיד ובוודאי ראוי הוא לעונש, ואף השוגג בהעלמה גמורה. דהיינו שמקומו באמצע בין מזיד לאנוס אף הוא אינו פטור מכל עונש, שברי אף נזהר והואיל שלא לפגע – לא היה פוגע. ניתן להסביר את דברי הרמב"ם ע"י ציור מעין זה:

     מזיד             שוגג קרוב למזיד            שוגג בהעלמה גמורה       שוגג קרוב לאונס              אונס

יש להזהיר את הלומדים וביחוד את בני הנוער שלנו, ש"הסליחה, אני לא התכוונתי" אינה מתקנת שום דבר. ולא די בכך שלא התכוונתי לפגוע, כי אינך פטור מלהתכוון שלא לפגוע.

השוגג הגמור שבו מדברת התורה, זה שחייב גלות בעיר המקלט, מפני שאין מעשהו חמור יותר ולחייבו עונש גלות, ושאין מעשהו קל יותר שאפשר יהיה לפוטרו מכל עונש, בשוגג בזה הוא אותו שנותנת לנו התורה כדוגמא: הכורת עצים ברשות הרבים ונשל הברזל מן העץ. יכול היה על ידי אמצעי זהירות להמנע מתוצאות של אסון – לכן ענוש יענש.