הפטרה לשבת ראש חודש
ישעיהו פרק סו, פסוקים א - כד
הבא ללמד פרק זה לא כפרק בתוך לימוד של ספר ישעיהו אלא כהפטרה אין עליו "לגמור" את הפרק כולו. יסתפק בהתעמקות בפסוקים מעטים וידע שעוד רבות לפניו שבתות ראש-חודש שבהן ישוב אל פרקנו זה.
השאלות הראשונות א 1-3 נועדו להביא את התלמיד לידי הסתכלות שטחית בפרק כולו. מורה בבית-הספר התיכון יכול לתת שאלות כאלה כעבודת בית עוד לפני שנלמד הפרק, כי הן דורשות תפישת רעיונות כלליים בפרק עוד לפני שהובררו פרטי הדברים, ואף תפישה כזו דורשת אימון. לבל יתפשו התלמידים לתפישה סטנדרטית ("הנביאים מתנגדים לקרבנות") , לכך יש להעמיד על יד הפסוקים הנלמדים פסוקים העוסקים אמנם באותו עניין, או שמופיע בהם אותו מוטיב ושבכל זאת יש הבדל גדול או קטן ביניהם. (שאלה א-3 ובמידת מה ד-5).
לפני שיעבור המורה לשאלות העוסקות בפסוק ג, ראוי לו להבהיר את הקשר שבין הפסוקים א-ב-ג. ונביא בזה דברי בעלי "מקרא כפשוטו".
"ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה
ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי"
כבר אמרתי לך שבלשון המקרא יש במשמע "כל אלה" תבל ומלואה או כל העולם כולו (das Weltall) והמאמר הזה משרת לפניו וזה פירוש הדברים בחיבורם: איזה בית אשר תבנו לי מאחר שידעתם, כי את כל אלה ידי עשתה.
... ואל זה אביט: ואף על פי כן אני אך "אל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי".
שוב ושוב יש להעמיד תלמידים על הניגוד שאינו ניגוד בין דרישת הנביאים לעבודה קבועה בבית ה' ובסדר קבוע (עיין ישעיהו נו, ז' וכן פרק ס' ועוד) לבין התנגדות נמרצת לכל אותם טקסים וסדרי עבודות כשהן מסתלפות.
על הסתלפות זו מדבר ישעיהו בפרק א ומדבר ירמיהו בפרק ז ומדבר פרקנו לפי כל אחת משתי התפישות שבהן נתפש פסוק ג (שאלה ג).
נעיר עוד לשאלה ד, ביטוי לפירוש פסוק באמצעות סימני פיסוק והוא אמצעי גם להוראה גם למבחן. הלכנו הפעם בדרך של מתן הפיסוק ושאלה עליו (1,2). המורה בכיתה יכול ללכת אף בדרך הפוכה, יקרא לפני תלמידיו שני/שלושה פירושים וידרוש מתלמידיו את הפסוק בסימני פיסוק בהתאם לכל אחד מן הפירושים.
עיין לדוגמא בגיליונות:
