גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
עלון הדרכה
חזרה לגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת ויגש
שנת תשכ"ד

בשבעים נפש

בראשית פרק מו, פסוקים ח - כז

גיליוננו עוסק באותם פסוקים שרוב תוכנם שמות יורדי מצרים וכן סיכומו מספר הנפשות היורדים.

ידועה השאלה על מספר הנקובים כאן בשם וכבר נשאלה ע"י קדמונים, וכך מנסח את השאלה אברבנאל:

השאלה במספר בני יעקב, שבא בזאת הפרשה, כי בבני לאה אמר הכתוב "כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש", שוב ומנה ולא תמצא שהם כי אם שלשים ושתים?
עוד מנה כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יוצאי ירך יעקב ששים ושש, והם באמת כפי המספרים שעשה שבעים, וכפי המספר האמיתי מאותם הפרטים הם ששים ושבע; ועם שני בני יוסף הם ששים ותשע – לא שבעים?

והנה ידועה דרך חז"ל ביישוב קושיה זו שהנפש השבעים (החסרה כאן) היא יוכבד שנולדה בין החומות, דהיינו שאי אפשר למנותה בין הבאים מצרימה (כאשר טעם המילה "הבאים" למעלה בבי"ת, מפני שעדיין אינה בין היוצאים לרדת מצרימה) ואפשר למנותה בין הבאים מצרימה (אם הטעם למטה באל"ף).

וכבר התנפל הראב"ע בלעג ארסי על מדרש זה והשיג עליו הרמב"ן, ואף הוא בחריפות גדולה. (עיין לויכוח זה גיליון ויחי תש"ג).

אנו עסקנו בישובים אחרים שניתנו לבעיות אלה בייחוד שע"י הרשב"ם.

יפה העיר בנו יעקב, (בפירושו לבראשית בגרמנית):

על הכתוב להתגבר במניין זה על כמה קשיים. רצתה התורה מצד אחד למנות את כל יוצאי ירך יעקב, ומצד שני רצתה לספר לנו על היורדים מצרימה כעת; והנה מבין "יוצאי ירך יעקב" כבר ירד בן אחד הרבה שנים לפני כן מצרימה (ואי אפשר למנותו בין הבאים עתה מצרימה) ושני בניו נולדו לו שם (ובכלל אינם משתייכים על הבאים מצרימה). לכן מבדיל הכתוב בין אותם הבאים מצרימה עם יעקב במסעו זה והם המוזכרים בפסוק כו: "כל נפש הבאה" (וכאן הטעם למטה) "ליעקב מצרימה", והם אלה אשר עליהם נאמר בפסוק זה שיעקב "הביא אתו מצרימה", ובין אלה הנמצאים אחר כך כבית יעקב לאחר הגיעם מצרימה בארץ ההיא והם המוזכרים בפסוק כז ונקראים שם "הנפש לבית יעקב הבאה – וכאן הטעם למעלה – מצרימה", ואם כי אין להבין את הביטוי "הבאה" על בנו יוסף כמשמעו וכן לא רצתה התורה למנות אלא את השבעים, אותו מספר קבוע ואחיד ("בשבעים נפש ירדו...") וכן לא רצתה לוותר על מטבע הלשון של "יוצאי ירך יעקב" אשר אף מספרם נקבע כשבעים.

דבריו אלה יעזרו לנו להבין את דברי הרשב"ם ורש"י בשאלות א, ג, ו-ה.

לשאלה ד ובייחוד לדברי הראב"ע נביא בזה את דברי אחד מראשוני פרשניו.

ר' יוסף הספרדי, בספרו "אהל יוסף":

והקשה ר' יוסף שלודי"ל: אם זה אמת, למה לא מת שאול בן הכנענית?! ובעבור שלא מת, הנה ראייה שהיא דינה שנבעלה לכנעני.
ואני יוסף המבאר אומר: הכי קרא שמו יוסף שלודי"ל? כי לא יוסיף! וכי יוסיף מכאוב, כי הוא שלול ודל מכל חכמה.
כי הנה אברהם אבינו ע"ה אמר: "וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה (כ', יב) ומשמעות דבריו שאילו הייתה בת אמו הייתה אסורה עליו, ואיך ישא שמעון את בת האם?!
ומה שהקשה: למה לא מת שאול בן הכנענית? היה לו להקשות על שלה שהוא אחיהם (= של ער ואונן). והפירוש הנכון הוא, כי ער ואונן היו בני כנעניות והיו גם כן רשעים בעצמם, כמו שכתוב, אבל שאול ושלה אע"פ שהיו כנענים מן האם בעצמותם לא היו רשעים! ומי שאינו רשע בעצמו למה ימות? מה עשה?