גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
פרשת ואתחנן
שנת תשכ"ד

הפטרת שבת נחמו

ישעיהו פרק מ, פסוקים א - לא

גיליוננו זה הוא המשכו של גיליון ואתחנן תשכ"ג העוסק אף הוא בפסוקים ראשונים של הפטרתנו.

שאלה א קשה, ניתן לענות עליה רק לאחר עיון רב. מטרתה של השוואה מסוג זה היא להרגיל את הלומד לרדת לעומקם של פסוקים, לקרוא בעיון ובדייקנות על ידי שימת לב לשוני שבין פסוקים דומים. הלומד השטחי עלול לראות בדברי נביאים בכלל ובפרקי נחמה בפרט את הביטויים החוזרים, את המוטיבים הדומים ולהחליט בפזיזות, שפרקים אלה ( או – וכך נשמע לעיתים מתלמידי בי"ס תיכון: הנביאים בכללם) "אומרים וחוזרים ואומרים תמיד אותם הדברים". כדי למנוע השקפה בלתי נכונה ומזיקה זו, על המורה להעמיד כפעם בפעם זה מול זה פסוקים אשר המוטיב העיקרי שבהם אחד הוא, ולכאורה באמת אומרים הם "אותו הדבר", ולעורר את הלומד למצוא את השוני, את החידוש, לא רק בנוסח הדברים, לא רק בציור, לא רק במטפורה, בצירוף המילים, אלא גם ובעיקר למצוא הגוון החדש ברעיון, בהדגשה, במנגינת הדברים, במה שקרוי "תוכן" – שהרי כל שינוי קל שבקלים במילים, בסגנון, בדימוי, בסדרם של מילים, מביא מיד איתו שינוי בעצם התוכן.

לכן אל יסתפק המורה לעולם בשאלה: "היכן מצינו דבר דומה למקומנו בנביאים?" ובשמחה על הבקיאות שמראים תלמידיו, אלא יוסיף מיד וישאלם: "ומהו השוני שבין מקומנו לבין המקום המקביל לו שהזכרת?"

להשוואות מסוג זה בדברי נביאים עיין גם גיליון לך-לך תשכ"א שאלה ב וכן ואתחנן תשי"ט.

(על המורה המלמד קטנים להיזהר לבלי הרבות בהשוואות כאלה, מאחר שיש עמן גם סכנה לפזר דעת הלומד במקום לרכזו בפרק הנלמד. ואם ירצה מורה – בכיתה תיכונית – להעסיק תלמידיו בהשוואה מסוג זה, רצוי שיכתוב את המקומות המושווים על הלוח, מאחר שהדפדוף במקומות שונים בספר מכביד על הלומד).

לשאלה האחרונה בגיליון:

דרך זו של שימוש בקטעים מתוך הספרות היפה (שירה או פרוזה), המעבדת חומר תנ"כי (מוטיב, עלילה, דמות או מליצה) לשם השוואתם עם הפרק הנלמד – ברכה בה בכיתות תיכוניות, בשיעורים, בארגוני נוער, בחוגי לומדים מבוגרים. יש להראות כיצד חי הפסוק (או הסיפור או הדמות התנ"כית) את חייו זמן רב לאחר נתינתו לראשונה, כיצד רואים ומשקפים אותו הדורות, כיצד משתמשים הם בסיפור או בפסוק הבודד, ממלאים אותו תוכן חדש, ואף מסלפים אותו לעיתים (פעם ביודעים ופעם בלא יודעים).

רבו התורות, תורות אמת ותורות שקר, התולות עצמן בפסוק, המסתמכות על פסוק, הקוראות בשמו של פסוק למעשים טובים או רעים. רצוי שילמד הלומד להכיר שימוש מאוחר זה בפסוקים וילמד להבחין מה הוא שימוש לגיטימי, שאינו נשמע לפסוק, אינו הולך בעקבותיו, אלא משעבד את הפסוק לצרכיו הוא.

עיין לשימוש זה בספרות מאוחרת גם בגיליונות שלח תשי"ב; וארא תשי"ג.