משה לפני פרעה

בגיליוננו הקודם (פרשת וארא) הפנינו תשומת לבם של הלומדים לשינויים בתגובות פרעה, שינויים ממכה למכה.

הפעם משווים אנו את תגובות משה לדברי פרעה בכל מכה ומכה. פרט קטן – כמעט טכני – זה של פנייתו של משה אחר גמרו את התראתו למכת הארבה מעסיק את הפרשנים. יש להבין: אין הקושי מתעורר ע"י כך שמשה "פנה ויצא" אלא ע"י "החריגה מן המסגרת", הן עשר מכות לפנינו, ובשבע מהן נאמרים למשה דברי התראה ולא נאמר "ויפן" אלא באחת מהן.

(על חריגות כאלה במקומות שיש מספר פסוקים מקבילים ואחד משונה מכל חבריו עומדים פרשנינו – החל ממדרשי חז"ל ועד לאחרונים כמלבי"ם והעמק דבר.

ועיין לדוגמה:      

רש"י:

בראשית א' ל"א ד"ה יום הששי

בראשית א' ז' ד"ה מעל לרקיע

דברים י"ז י"ז ד"ה וכסף וזהב לא ירבה לו מאד

            ועיין גיליון במדבר תש"ו א 2, 3, 4; וגיליון נשא תש"ה א 2, 3).

לשאלה ב' - דרך הרמב"ן היא הפוכה מדרך המדרשים שרמזנו להם בעלון הדרכה לפרשת שמות:

לשאלה ב1 - הרמב"ן אינו מכיר באותה דרך בה הלכו לעתים קרובות חז"ל בהניחם ש"מה שלא הוזכר במקרא (במקום שצריך היה להיזכר) אינו במציאות" (הינמן, "דרכי האגדה", עמוד 99), אלא מניח שהרבה פרטים שלא הוזכרו בכל זאת היֹה היו. אלא שהתורה לא הזכירה אותם מתוך נטייתה לקצר, ורק במקום שצורך מיוחד היה להזכיר פרט מסוים זה, אולי אף באחור זמן, שם הזכיר אותו. עיין לדרך זו של הרמב"ן את דבריו:

בראשית כ"ד כ"ב ד"ה ויקח (בניגוד לדברי רש"י עפ"י חז"ל)

בראשית ל"א ז' ד"ה התל בי

בראשית מ"ג כ"א ד"ה אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו

בראשית מ"ב ל"ד ד"ה ואת הארץ תסחרו

בכל המקומות האלה אין הרמב"ן מראה את "אותה הנטיה להוכחה מן השתיקה" המצויה כל כך הרבה בדברי המדרשים ואף במקומנו בשמות רבה י"ג ה' (א4).

לשאלות ברש"י:

1. השאלה נשאלת על סמך הכלל לפיו הולך רש"י בדרך כלל לפרש תופעה זרה, או מילה קשה, עם הופעתה הראשונה בכתוב, אלא אם כן יש סיבה מיוחדת למה הוצרך לפרשה לא במקומה הראשון אלא במאוחר – כלל זה הזכירו הראב"ע במפורש בהקדמתו לתורה, אך גם רש"י הולך לפיו – מבלי שהצהיר על כוונתו זו בשום מקום.

במקומנו הדבר ברור. במקומות הראשונים ז' כ"ו, ט' י' אין כל צורך לפרש את "בא אל פרעה" כי אותו קושי הקיים במקומנו אינו קיים שם.

2. עיין גיליון וישב שנה זו. שאלה א2 (ג). ועיין רש"י דברים כ"ט י"א ד"ה לעברך.

3. לשאלה זו עיין רש"י בראשית ב' ה' ד"ה טרם יהיה בארץ. לפי דעת רש"י אין טרם = קודם, אלא פירושו בכל מקום "עדיין לא" ובזה יתבאר העתיד שלאחריו (ואין כן דעת הראב"ע, עיין שם!).