הברית

לשאלה א.

מבנה הפרק הזה הוא מסובך, וכבר העיר לפסוק כ"א בעל רכסים לבקעה:

ד"ה ואמר הדור האחרון: קרוב לשמוע כי עתה חזר על עניין שלמעלה בדברי התוכחות, שאחר שכלו כולם נאמר (דברים כ"ט, א) "ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם: אתם ראיתם..." ואמר להם כל העניין בדיבור אחד ומקושר, עד (כא) "ואמר הדור האחרון" וממנו ואילך מוסב העניין אל דברי התוכחה הקשים שניבא להם חורבן הארץ על חטאם. ועל זה "אמר הדור האחרון בניכם – על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת", שאם הוא מחובר לשלפניו (פסוק יז) "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם ה'...", הרי עליו אמר (פסוק כ) "והבדילו ה' לרעה מכל שבט ישראל" – אותו הרשע לבד יבדיל לרעה מכולם. והם יגורו בשלום ובטובה.

קרובה לתפישה זו – אם כי בשינוי חשוב – מפרש ר' ש.ר. הירש, שפסוקנו (כא) מתקשר קשר הדוק לסוף התוכחות (כ"ח, סה). האסונות הנוראים, השממה והייסורים המתוארים בתוכחות יהיו לקח ולימוד גדול גם לדורות מאוחרים בישראל, גם לאומות העולם, ויהוו כמו כן הוכחה לשלטון אלוקים בעולם. ואילו הפסוקים כ"ט א-כ הינם,לפי דעתו, מאמר מוסגר, שבו ניתנות עובדות אחרות וכן הסברים להבנה שונה של הברכות והקללות.

לשאלה ב.
לכאורה יש בפסוקנו פלאונסם (pleonasm), ולפלא הדבר שרק פרשנים מעטים מנסים ליישב לשון זה.

ועיין דברים פרק א' פסוק מח

      דברים פרק ט"ו פסוק כה

      דברים פרק ל' פסוק יט            

וכן   במדבר פרק ט"ו פסוקים לט-מ

ועיין גיליון שלח תשי"ג.

ברוב המקרים האלה משתדלים המפרשים ליישב את כפל המילים המיותר על דרך זו, שאין פירוש המילה – החוזרת פעמיים – עם הופעתה הראשונה זהה עם פירושה בהופעתה השנייה בפסוק (בצורה מעניינת עושה זאת בעל הכתב והקבלה בדברים ל', יט בכפל המוזר של "ובחרת בחיים למען תחיה", עיין גיליון נצבים תשי"א, שאלה ג. ואולם צריך לשים לב, האם פירוש המילה החוזרת שונה בשני המקומות מבחינה מושגית או הפעם רק המטען הרגשי אשר טוענת המילה בשני המקומות  שונה היא. לפי דעת בעל הכתב והקבלה ההבדל בפירוש המילים "עברנו" "עברתם" שווה מבחינת משמעותה-תכנה של המילה: לפי דעת בעל משך חכמה ההבדל אינו אלא במידה בה אנו מייחסים למילה את מלוא משמעה או שימוש ב"העברה" (="בשלוח", בהשאלה).

אשר לפסוקים כא-כה יש לברר תחילה מי המה השואלים, למי המה משיבים. וכן מפנה בעל אור החיים תשומת לבנו לסדר המילים המוזר בפסוק כ"א:

"וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם... וְהַנָּכְרִי... וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ"

קשה למה הקדים ה"אמירה" ל"ראיה" שעליהם הם אומרים. והלא היה לו לומר: "וראו הדור האחרון... והנכרי אשר... ואמרו..."!

והוא מיישב:

"וראו" – פירושו הנכרים יראו את מכות הארץ ואמרו כל הגויים גם הם נוסף על מאמר הדור האחרון בניכם... והזכיר בנכרים "וראו" ולא בדור האחרון בניכם, לפי שאלו מצויים הם במחוז ישראל ורואים הנעשה ולא הוצרך לומר בו "וראו".

רק לאחר שיתברר מי המדברים, ייגשו הלומדים ללמוד דברי הרשב"ם.