גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
עלון הדרכה
חזרה לגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת צו
שנת תשי"ח

שינוי הבגדים

ויקרא פרק ו, פסוקים א - ו

פסוקים אלה ניראים ללומד חסרי עניין. וכי אינן אלא הוראות טכניות בלבד, גם תרומת הדשן וגם הוצאת הדשן וגם החלפת הבגדים בשעת ההוצאה, גם קיום האש. ומה ראתה התורה המקצרת כל כך בדברים חשובים וגדולים לפרט כאן עשייתן.

גיליוננו זה בא ללמד את הצעד עד כמה צריכים כל דברי תורה, לימוד ועיון.

בשאלה א ו-ב יתברר ללומד כיצד למדו קדמונינו אורח חיים, מידות ומנהגים מפסוקים הנראים “בלתי חשובים" בתורה.

[אם ימצאו גנדרנים או גנדרניות כאן מקום היתר להתהדרותם בבגדים יקרים, אל יאמר המורה: אין זה מענייננו ויתחמק מלהגיד דעתו; אדרבא יכנס בעובי הקורה, יגיד דעתו, ישתחל להשפיע, אין אנו למדים תורה אלא לשם זה!]

לשאלה א מוסיפים אנו כאן עוד את דברי בעל חובות הלבבות שער הכניעה, ו':

.... שיקטן בעיניו מעשהו ויתרעם על נפשו על קיצורו בענייני תורתו לפני האלוקים ולפני בני אדם ויבקש מהאלוקים עזר ואומץ ויניח הגבהות לכבוד הבורא ויעזוב הגדולה והיקר בעת שהוא עושה לאלוקים ית', בין לבדו - בין בתוך מקהלות בני אדם, כמו שאמר הכתוב על אהרן על גדולת מעלתו "והרים את הדשן... ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן" - להשפל ולהסיר הגבהות מליבו. וכמו זה בדוד [שמואל ב' ו'] "ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר... ושאר הענין".

אם אין תכנו של הויכוח בין דודו ובין מיכל אשתו זכור היטב ללומדים מוטב לפתוח את התנ"ך ולקראו משם בדייקנות ובתשומת לב מרובה, בתקופה בה רואים צעירים [ואף זקנים] ששימשו או שעוד לא שימשו כל צרכם את עיקר כבודם בסימני היכר חיצוניים ומעמדם הרם, בשעה שנלחמים ל”פער" ול"ייצוג" כאילו כבוד האומה וכבוד ה"רוח" תלוי בהם, כאילו אלה הם ערכים אשר כדאי לקדש למענם מלחמה, ראויים דברים אלה להילמד לא כדו-שיח פיקנטי בין דוד ואשתו בלבד.

ועוד יועתקו בזה לשאלה ב3 דברי הירש [בתרגום מגרמנית] מתוך גיליון צו תש"ד.

רש"ר הירש:

כשם שעבודה של שחר מתחילה בתרומת הדשן כרמיזה לעבודות יום הקודם ולזכרונן לפני ה’ תמיד, כך לעומתה הוצאת הדשן מכוונת להורות, כי בכל יום ויום המתחדש גם התחיבותנו מתחדשת לשמור לעשות ולקיים כלל מה שנצטונו עליו.
תהי נא מדי יום ויום חובתנו לקיום המצוות כחדשה בעינינו וכאילו מעולם עוד לא קיימנוה, ועלינו לשקוד ולהזדרז בכל מאודנו לקיים המצוות, ומצווה שקיימנוה בעבר - אין אנו פטורים ומחזור ולקיימה בכל ויום מתוך אותה שמחה - כאילו יום ראשון לפעולה הוא לו זה.

ד"ה והוציא את הדשן: שרידי עבודת יום אתמול טעונים פינוי והרחקה בכדי להתחיל בעבודת היום החדש במקום מחודש ופנוי כולו. לפני הסתכלות זו תגלה לנו חשיבות האזהרה שההתעסקות במעשה יום שעבר - ההוצאה ואולי גם ההרמה - מצוותה בבגדים שחוקים ובלויים. אין ללבוש גאות לכבוד הנעשה בעבר והוא נידחה הצידה מפני המצווה החדשה שכל יום נולד דורש קיומה !