גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
פרשת תצוה
שנת תשי"ט

קרבן התמיד

שמות פרק כט

גליון זה עוסק בשני נושאים שונים:

1.       בפסוקים האחרונים של פרקנו מ"ב-מ"ו.

2.       בפרשת תמידים ובטעם מצות התמידים.

הפסוקים האחרונים של פרקנו שבהם עוסקים שאלות א, ד דורשים תשומת לב מיוחדת.

ישוו התלמידים את שלשת הפסוקים הבאים:

1. פרק כ"ה פסוק ח'

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

2. פרק כ"ט פסוק מ"ה

"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים"

 3. ויקרא פרק כ"ו פסוקים י"א-י"ב

"וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם"

וינסו לברר מה הן הנקודות ה"אסטרטגיות" שבתורה שבהן הוזכר רעיון זה המעמיד את שכינת ישראל בתוך ישראל כשכר הגדול לישראל אם ישמרו מצוותיו. ולזה יש לצרף את שאלה א2. אף זו נקודה של סיום פרשה גדולה, ענין גדול בתורה.

שאלה ה בעלת חשיבות מיוחדת היא. ואולם רצוי לפתח ב-ה2 כדי למנוע אי הבנה רווחת בין תלמידים כיום ובין דוברי עברית מודרנית אשר אין להם ידיעה בסגנון עתיק. ה'רק' הזה עלול להטעות והלומד יוכל להגיע למסקנה הפוכה מזו המכוונת בטקסט. אין רצונו לומר: לא הוצאתי אותם רק לשם זה, אלא גם לשם מטרה אחרת (שזהו ה'רק' בשמוש המודרני) אלא רצונו לומר: לא הוצאתי אותם אלא למטרה זו בלבד, ולא לשום מטרה אחרת.

אחרי הסברת לשון ראב"ע יש לפנות אל הרעיון. רעיון זה המודגש כאן בראב"ע כבר דבר עליו ראב"ע בבהירות גדולה בשמות י"ג ח' ד"ה בעבור זה בוכוח נגד תפישה מתנגדת של רבנו מורינוס. ואלו דבריו:

בעבור זאת העבודה... עשה ה' לנו אותו עד שהוציאנו ממצרים רק (כדי) לעבדו. ככתוב (ג' י"ב) "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה". וכתוב (במדבר ט"ו מ"א) "אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות (ל' התכלית!) לכם לאלקים".

לאמור: אין יציאת מצרים – תכלית, ואין הישועה מיד הרודף, וים סוף שנקרע, ונסים גלויים, והיציאה מעבדות לחרות – תכלית לעצמה, אלא כל אלה אמצעים הם, הסרת מניעות ושלבי הכנה לקבלת עול אחר, עול חדש אשר יושם עליהם, עול תורה ומצוות, עול מלכות שמים.

רבה חשיבותו של רעיון זה בזמננו עת זכינו ל"אתחלתא", ליציאה מעול שעבוד מלכויות במידת מה – לא למען נתרברב בחרותנו הלאומית פוליטית ונראה בה תכלית אלא למען נראה בה כלי, אמצעי לקבלת עול מלכות שמים עלינו, אין אנו עבדים לעבדים, רק כדי שנוכל להיות עבדים לאדוננו.

יש להבליט עוד שאין פסוק מ"ו חזרה על הנאמר בפסוק מ"ה, אלא רעיון חדש וכפי שהעיר בעל העמק דבר:

זו מעלה גדלוה יתירה שהובטחה להם בפסוק מ"ו על מה שהובטח להם בפסוק מ"ה.

ויעויין לזה מה ששאלנו בגליון וארא שנה זו בשאלה ה3!

בפרשת תמידים עסקנו כבר בכמה גליונות. בטעם מצות התמידים בכלל יש לעיין בגליון תצוה תש"ה ובגליון תצוה תש"ח.

למדרש המובא בגליוננו בשאלה ב ראוי להשוות את המדרש שמות רבה ל"ד אף הוא מתיחס למשכן ואף הוא מבוסס על דברי אליהו (איוב ל"ז) והובאו הדברים בגליון תרומה תשי"ג שאלה א.