גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"...במראות הלילה"

ב.

"יעקב יעקב"

ג.

"אל תירא מרדה מצרים"

ד.

"אל תירא"

ה.

"אנכי ארד...ואנכי אעלך..."

הרחבות והכוונה לשימוש נכון בגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת ויגש
שנת תש"ל

התגלות ה' ליעקב

בראשית פרק מו, פסוקים א - ד

א.  "...במראות הלילה"

פסוק ב'

"וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה"

העמק דבר (ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, המכונה הנצי"ב מוולוז'ין, ראש ישיבת וולוז'ין במחצית השניה של המאה ה-19):

בעצם היום התראה אליו במראות הלילה, להשכילו שהגיעה השעה לקבל עליו עול גלות, המכונה בשם לילה. והעולם חשוך אז מהופעת רוח הקודש, רק בשעות קצרות לצורך עניין, כמו אור הברק שמבהיק את הלילה.

משך חכמה (ר' מאיר שמחה מדווינסק, נפטר בשנת תרפ"ו):

הנה באברהם ויצחק לא מצאנו זה (=שנאמר שנראה אליו אלוקים במראות הלילה), רק ביעקב, כאן ובויצא (כ"ח י"ב-ט"ו), היינו מפני שהיה מוכן לצאת לחו"ל לגור. לכן בא אליו ההתגלות האלוקית בלילה, להראות שאף בלילה בחשכת הגלות שורה שכינה בישראל, כמו שאמרו (מגילה כ"ט) "כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם: גלו למצרים – שכינה עמהם... גלו לבבל – שכינה עמהם...". ולזה אמר (תהלים כ') "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלוקי יעקב", שבזמן שהם בצרה ובחשכת לילה, ישגבך אלוקי יעקב שנגלה אליו בלילה.

1.

הסבר מה רמז מצא בעל העמק-דבר בפרקנו לכך, שלא היתה ההתגלות בלילה ממש, אלא "בעצם היום באה אליו במראות הלילה".

2.

מה המשותף לשני הפרשנים האלה בפירוש פסוקנו, ומה ההבדל שביניהם בהערכת הגלות?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר