ההתגלות בסנה

גיליון זה הוא השלמת גיליון שמות תש"ד, שעסק בחלק הראשון של פרק ג'.

עצה טובה: להבנת פרקנו קרא: Benno Jacob, Mose am Dornbush, Monatsdchrift und Wissenschaft d. Judent. 1922

פרק ד' פסוק א'

"וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי"

רמב"ם, מורה נבוכים מאמר א' פרק ס"ג (הביאורים בסוגריים מתוך פירושו של יהודה אבן שמואל למורה נבוכים. עיין שם!):

...אבל איש שיתפאר בנבואה לאמור, שה' דיבר אליו ושלחוֹ, לא נשמע זה כלל קודם משה רבנו (=שבן אדם בא כשליח האלוה לבן אדם, לא היה ידוע לפני תקופת משה). ואל יטעך מה שבא באבות מזכרון דבר ה' להם והיראותו אליהם; שאתה לא תמצא העניין ההוא מן הנבואה לקרוא לבני אדם או להישיר זולתם, עד שיאמר אברהם או יצחק או יעקב...; "אמר לי ה': עשו כך" או "שלחני אליכם" – זה לא היה כלל.
וכאשר נראה יתברך אל משה רבנו עליו השלום, וציווהו שיקרא לבני אדם ויגיע אליהם זאת השליחות, אמר: תחילת מה שישאלוני (=הלוא ישאלוני ראשית כל) – שאאמת להם שיש אלוה אחד, ואחר כך אומר, שהוא שלחני. מפני שכל בני אדם אז, אלא יחידים (=מלבד יחידים), לא היו מרגישים במציאות ה'... (=לא שיערו כלל שיש אלוה אחד לעולם, והאמינו בכוחות הכוכבים)... וכאשר הודיעהו יתברך הראיות אשר יתקיים בהם מציאותו אצל חכמיהם, כי אחר זה בא (ט"ז) "לך ואספת את זקני ישראל", וייעד לו שהם יבינו מה שהודעתיו לך ויקבלוהו – והוא אומרו (י"ח) "ושמעו לקולך" (=כלומר: מובן שאת המושג "אהיה אשר אהיה" ואת הראיות על מציאות מחוייב המציאות יוכל משה לבאר רק לחכמים – זקני ישראל – ואף הבטיחוֹ ה' שהם יבינו את המושג ויקבלוהו, משום שיביא על זה מופתים שכליים, שלא יחלוק עליהם אלא הסכל או העיקש) ואז השיבו משה עליו השלום ואמר: הנה הם יקבלו שיש אלוה נמצא באלו המופתים השכליים. אבל מה תהיה ראָיתי שזה האלוה הנמצא שלחני? ואז ניתן לו האות (=של המטה, אות מוחש המעיד על השליחות ולא על השולח, שאת השולח אדם מכיר על ידי מופת שכלי).

רמב"ן, פסוק א':

ד"ה ויען משה: אותה שעה דיבר משה שלא כהוגן: הקדוש ברוך הוא אמר לו: "ושמעו לקולך" (לעיל ג' י"ח), והוא אמר: "והן לא יאמינו לי". מיד השיבו הקדוש ברוך הוא בשיטתו, ונתן לו אותות לפי דבריו. לשון ואלה שמות רבה (ג' ט"ו). ור' אברהם אמר על דרך הפשט כי ה' אמר שיאמינו בו הזקנים, רק לא הזכיר שיאמינו העם, או שישמעו לקולו, ואולי לא יאמינו בלב שלם. ואיננו נכון...
והנכון בעיני, כי "ושמעו לקולך" לבוא עמך אל המלך ולאמר לו: אלוהי העברים נקרא עלינו, כי מה יפסידו. והנה השם הודיעו כי לא יתן אותם מלך מצרים להלוך, ולכן אמר משה "והן לא יאמינו לי", אחרי ראותם שלא יתן אותם פרעה להלוך, ולא ישמעו עוד לקולי כלל, כי יאמרו: לא נראה אליך ה', שאילו היית שליח השם, לא ימרה פרעה את דברו.

ספורנו, פסוק א':

ד"ה והן לא יאמינו לי: אחר שיראו שלא יתן אותם מלך מצרים להלוך. כי יאמרו לא נראה אליך ה' כי הוא אמר ויהי.