גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

האם יש רמז במשכן וכליו?

ב.

"פעמותיו" של הארון

ג.

הכרובים

ד.

האין בכרובים איסור פסל?

ה.

"ואת כל" - ו' יתירה - שאלות ברש"י

ו.

השולחן

ז.

"פנים"

לגיליון זה אין עלון הדרכה
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת תרומה
שנת תש"ג

הארון והשולחן

שמות פרק כה, פסוקים י - ל

גיליון זה הוא המשך גיליון תרומה תש"ב העוסק בטעם המשכן בכללו ובפסוקים הראשונים של הפרשה (כ"ה א'-ט') עיין שם. בגיליון זה נעסוק בפרטי שני הכלים הראשונים.

א.  האם יש רמז במשכן וכליו?

שאלה זו רק למתקדמים:

לפירוש כלי המשכן מקדים אברבנאל:

ראוי כפי העיון הטוב לבאר ראשונה אם יש רמז ונמשל במשכן וכליו (לפרטיהם) או אם ציוה בו יתברך לכבוד הבית בלבד בלי שום כוונה אחרת.

מה דעת הרמב"ם בשאלה זו? עיין להלן: 

מורה נבוכים, מאמר ג' פרק כ"ו:

...ואשר ראוי להמשיל באמת מענין החלקים הוא הקרבן - כי המצוה בהקרבת הקרבן יש לה תועלת גדולה מבוארת (כמו שאני עתיד לבאר), אבל היות הקרבן האחד 'כבש' והאחד 'איל' והיות מספרם מספר מיוחד - זה אי אפשר לתת לו עילה כלל. וכל מי שמטריד עצמו לתת סיבה לדבר מאלו החלקים הוא בעיני משתגע שגעון ארוך ואינו מסיר בזה הרחקה, אך מוסיף הרחקות. ומי שידמה שאלו יש להם סיבה הוא רחוק מן האמת כמי שידמה שה'מצוה' כולה היא ללא תועלת נמצאת. ודע, שהחכמה חייבה - ואם תרצה, אמור: שהצורך מביא - להיות שם חלקים שאין להם סיבה, וכאילו הוא דבר נמנע בחוק התורה שלא יהיה בה דבר מזה הכת. ואופן ההימנעות בו - שאמרך: למה היה 'כבש' ולא היה 'איל'? - השאלה ההיא בעצמה הייתה מתחייבת אילו נאמר 'איל' במקום 'כבש', שאי אפשר מבלתי מין אחד; וכן אמרך: למה היו 'שבעה כבשים' ולא היו 'שמונה'? - כן היו שואלים אם אמר: 'שמונה', או 'עשרה', או 'עשרים', שאי אפשר מבלתי מספר בהכרח. וכאילו ידמה זה לטבע האפשר, אשר אי אפשר מבלתי היות אחד מן האפשריים, ואין ראוי לשאול למה היה זה האפשר, ולא היה זולתו מן האפשריים? כי זאת השאלה תתחיב אילו היה בנמצא האפשר האחר מקום זה. ודע זה הענין והבינהו. ואשר אמרו בו תמיד מהיות לכל מצוה סיבה ואשר ידע מהם שלמה הוא תועלת ה'מצוה' בכלל, לא חקירת כל חלקיה.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר